שנת 2023 הייתה מבחינות רבות שנה מפתיעה. היא הגיעה אחרי שנה קשה מאוד הן בכלכלה העולמית והן בשוקי ההון. ב-2022 האינפלציה הרקיעה שחקים והדרך שבה הבנקים המרכזיים התמודדו איתה - רצף של העלאות ריבית מרמה נמוכה במיוחד לרמה גבוהה. ואם לא די בכך היה חשש כבד שהעולם עלול לגלוש למיתון של ממש.
והנה, לקח מעט זמן ושני הפחדים האלה לא התממשו. האינפלציה אמנם עדיין ברמה גבוהה יחסית, אבל היא, לפחות בינתיים, במגמת ירידה. הריבית, מסתבר, (וגם עוד גורמים) עושה את העבודה, ומיתון לא היה כאן. אם בסוף 2022 הייתה הערכה שהכלכלה האמריקאית תצמח ב-2023 ב-0.5% בלבד, הרי שבפועל היא עתידה לצמוח בשיעור של כ-2.5%.
וכך, ההפתעות החיוביות בכלכלה העולמית, חרף המשך מלחמת רוסיה-אוקראינה, הקרינו חיובית על שוקי ההון בעולם. כך, למשל, מדד S&P500 שירד ב-2022 בשיעור של %-19.4, עלה בשיעור חד של 24.2%, ומדד הנאסד"ק שירד ב-33% חזר ועלה ב-43.4%. גם מדד הדאקס שירד ב-2022 בשיעור של 12.3%, שב ועלה ב-2023 בשיעור של 20.3%. וכך בשנת 2023 הייתה תמונת מראה של 2022, כפי, אגב, ששנת 2022 הייתה תמונת מראה של שנת 2021.
ולגבי ישראל, כאן הסיפור של 2023 היה שונה לחלוטין כי שני אירועים משמעותיים ביותר טרפו את הקלפים. הראשון, הרפורמה המשפטית / ההפיכה המשטרית שפגעה בכלכלה הישראלית, ולא רק בהייטק, ועוד יותר מכך – מלחמת ה-7 באוקטובר. אבל מבלי להיכנס לפרטי ההתנהלות השוטפת של שוקי ההון, ניתן לו מר, ששוק המניות בישראל לא צנח. מדדי המניות המרכזיים דווקא עלו: מדדי ת"א 35 , ת"א 125 ות"א 90 סיימו את השנה בטריטוריה חיובית תודות לתשואותיהן בדצמבר: 3.8%, 4.1% ו-4.3% בהתאמה. יחד עם זאת, עוצמת האירועים הללו ניכרת בכך, שגם אם שוק המניות בישראל עלה מעט, הרי שהוא יצר פיגור גדול מאוד מול מדדי המניות המובילים בעולם.
בזירת איגרות החוב היה פער גדול בין איגרות החוב הקונצרניות שמדדן עלה ב-6.0% בעוד שאיגרות החוב הממשלתיות הסתפקו בעלייה זעירה של 0.7%.
התעשייה האקטיבית המסורתית: יציאת כספים ניכרת
התעשייה האקטיבית המסורתית התאפיינה במגמה שלילית מאוד כשפדתה בכל חודשי השנה למעט גיוס קל בחודש דצמבר ורשמה פדיון בסכום כולל של כ-25 מיליארד שקל.
הקטגוריה הפודה ביותר בשנת 2023, קטגוריית אג"ח כללי שהיוותה בסוף 2022 כ-51% משווי נכסי התעשייה האקטיבית המסורתית רשמה פדיון של כ-14.5 מיליארד שקל, אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל.
הפדיונות בקטגוריה נמשכו ברצף מפברואר 2022 ועד נובמבר 2023, בדצמבר השנה הן עברו לראשונה - לגיוס.
קטגוריית קרנות אג"ח מדינה, הפודה השנייה בגודלה (כמו בשנת 2022) סיימה את השנה עם פדיון בסכום של כ-6 מיליארד שקל, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ-4.9 מיליארד שקל. הקטגוריה פדתה במהלך כל החודשים מאפריל 2022 ועד לסוף שנת 2023.
קטגוריית מניות בארץ פדתה גם היא לאורך כל שנת 2023 וסיימה עם פדיון בסכום של כ-3.8 מיליארד שקל. לעומתה, קטגוריית מניות בחו"ל גייסה כ-370 מיליון שקל.
קרנות אג"ח חברות והמרה מסיימות גם הן שנה שלילית עם פדיון בסכום של כ-2.9 מיליארד שקל. הקרנות הגמישות סיימו את שנת 2023 עם פדיון של כ-540 מיליון שקל. אג"ח בחו"ל, הקטגוריה המגייסת הגדולה ביותר עם כ-2.1 מיליארד שקל.
הקרנות הכספיות: ממשיכות לככב
הקרנות הכספיות, המהוות לעיתים כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, ונהנות מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן מול השקעה בפקדונות שקליים ומיתרון הנזילות שלהן, גייסו סכום גדול מאוד עוד במהלך 2022. זאת, תודות למגמה הרצופה של העלאות הריבית ע"י בנק ישראל.
תעשיית הקרנות הכספיות רשמה ב-2023 גיוסים חזקים (כ-53.1 מיליארד שקל), שהכפילו את נכסיהן. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-85% מהסכום) וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-15% מהסכום).
נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות המשיך במגמת עלייה כמו בשנת 2022: מכ-13.6% לכ-23.5%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-41.9%. סך נכסיהן (כ-107.3 מיליארד שקל) נמצא בשיא כל הזמנים לקרנות הכספיות. ועם זאת, חשוב לציין, שבחודש דצמבר המגמה של כניסת הכספים אליהן, נבלמה במידה רבה.
התעשייה הפסיבית: לראשונה עוקפת את הקרנות האקטיביות
ברמת התעשייה הפסיבית, לאחר שברבעון הראשון של שנת 2023 ידעה פדיונות, היא עברה למגמת גיוסים בשאר חודשי השנה וכך סיימה את השנה עם גיוס מרשים של כ-21.8 מיליארד שקל. קרנות הסל רשמו גיוס של כ-16.1 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו סכום של כ-5.7 מיליארד שקל.
הקרנות המחקות:
הגיוסים - אלה הגיעו לקרנות המתמחות באג’’ח ובמניות בחו"ל שגייסו סכום כולל של כ-8.1 מיליארד שקל, כשקטגוריית מניות בחו’’ל סיימה עם גיוס גבוה של כ-6.4 מיליארד שקל וקטגוריית אג’’ח בחו"ל תרמה לגיוס עוד כ-1.7 מיליארד שקל.
הפדיונות: פדיונות בסך כולל של כ-2.4 מיליארד שקל. אלה נחלקו בין קטגוריית אג"ח מדינה, אשר פדתה כ-950 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה, עם פדיון של כ-690 מיליון שקל. הקטגוריה של מניות בישראל סיימה עם פדיון של כ-470 מיליון שקל. הקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי פדתה סכום של כ-220 מיליון שקל וקטגוריות סחורות, ואחר הוסיפו לפדיון סכום של כ-21 מיליון שקל ו-26 מיליון שקל בהתאמה.
קרנות הסל
המגייסות - כניסת הכספים הייתה נחלת הקטגוריות המתמחות במניות (מניות בארץ, מניות בחו"ל), הנ"ל סיימו את השנה עם גיוס כולל של כ-15.3 מיליארד שקל. מניות בחו"ל סיימו עם גיוס גבוה של כ-11 מיליארד שקל. ומניות בישראל עם גיוס גדול של כ-4.3 מיליארד שקל.
קטגוריות אג"ח בחו"ל, שהחלה את השנה עם היקף נכסים קטן של כ-320 מיליון ₪, מסיימת עם גיוס גבוה של כ-890 מיליון שקל ומסיימת עם סך נכסים של 1.25 מיליארד שקל. הקטגוריה המגייסת האחרונה היא חברות והמרה עם גיוס של כ-630 מיליון שקל.
הפודות - סך הפדיונות הסתכם בכ-750 מיליון שקל ואלה נחלקו בין קרנות אג"ח מדינה שפדו את רוב הסכום (כ-520 מיליון שקל). הקטגוריה ממונפות ואסטרטגיות שהיא קטנה למדי, פדתה סכום של כ-74 מיליון שקל, קטגוריית אג"ח בארץ כללי, סיימה את השנה עם פדיון קטן בסכום של כ-81 מיליון שקל, וקטגוריות סחורות, פדתה כ-75 מיליון שקל.
**הכותב הוא מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות**