מחירי הנפט המשיכו ועלו במהלך השבוע האחרון לקרבת 80 דולר לחבית נפט מסוג ברנט, זאת על רקע האיומים על אוניות השטות בים האדום, באיזור מיצרי באב-אל-מנדב, על ידי המורדים החות’ים. מתקפות אלו העלו את הפוטנציאל לשיבושים בהובלת נפט ובעיקר בהובלת סחורות אחרות, תוך הארכת נתיבי שיט, בעיקר מן המזרח אל המערב, ופגיעה בזמינות האספקה, מה שבא לידי ביטוי בעליית מחירים.
במבט כללי יותר, המתקפות בים האדום הן השיבוש הגדול השלישי לתחבורה הימית השנה, זאת לצד מפלס מים נמוך בתעלת פנמה, שמנע/צמצם הפלגה, וקריסתה של עסקת יצוא החיטה (דגנים באופן כללי) בים השחור. התמשכות ההפרעות, תגביר את הסיכון לעליית עלות העיבוד של סחורות בסיסיות בעולם לשם הכנת מוצרי ביניים. באשר לאירוע הנוכחי, למרות מאמצי ארה"ב להחזיר את הביטחון לנתיבי ההפלגה שבים האדום, חברות ספנות גדולות בעולם הודיעו שלא יעברו דרך הים האדום לתעלת סואץ. חשוב לציין שישנם מסלולים חלופיים, בעיקר של הפלגה סביב אפריקה, דרך כף התקווה הטובה, אבל זה מוסיף לפחות עשרה ימים להפלגה ומעלה במידה משמעותית את העלות.
מנקודת המבט של הסחורות, תעלת סואץ מהווה בדרך כלל כ-4% מערוץ הסחר בנפט גולמי בעולם, 9% מהסחר במוצרי נפט ו-8% מיצוא ה-LNG העולמי. התעלה היא גם תוואי חשוב לתובלת דשנים ומתכות. מבחינת ההשפעה על מחיר הנפט, נראה שההשפעה הגלובלית הישירה איננה גדולה מאוד, זאת משום שעיקר התנועה בערוץ הפלגה זה בכיוון צפון לדרום היא של הובלת נפט, LNG ותזקיקים מרוסיה, לוב ואלג’יריה אל אסיה. נראה שהחות’ים פחות מעוניינים בפתיחת חזית מול מדינות אלו, בפרט אם התובלה איננה מתבצעת באמצעות ספינות שהן בעלות זיקה כלשהי לבעלות ישראלית.
בכיוון הצפוני, חלק מהנפט מהמפרץ הפרסי עובר בצנרת יבשתית, ממזרח למערב, דרך סעודיה ליעדים בצפון הים האדום, צפונית במידה ניכרת מתימן, ומשום הלאה דרך מצריים, בצנרת ובספינות, לאירופה. כך שגם כאן, דרך אפיק זה, הפוטנציאל לחיכוך עם המורדים נמוך. התנועה הימית של נפט בכיוון צפון דרך מיצרי באב-אל-מנדב כוללת נפט ממדינות מפרץ כמו ערב-הסעודית, עיראק, איראן, שנראה שהמורדים ימנעו מלפגוע בהן, זאת כל עוד לא מדובר בספינות הקשורות לבעלות ישראלית ישירה או עקיפה. לפי ה-IEA, כ-25% מה-LNG של המזרח התיכון עובר דרך הים האדום ותעלת סואץ (בחלקו בצנרת עד לים התיכון) לאירופה. רוב מיכליות הנפט וה-LNG העוברים במיצרי באב-אל-מנדם מגיעות מקאטר וממדינות מפרץ אחרות בדכם לאירופה וספק אם החות’ים ירצו לתקוף אותן.
המתקפות מכוונות לאוניות של מכולות וספינות תובלה אחרות שאיננה של אנרגיה, המגיעות מן המזרח הרחוק לנמלי הים התיכון ובעיקר אירופה. ישנו דגש במתקפות על ספינות שבבעלות ישראלית ישירה או עקיפה. הסחר עם צפון אמריקה יכול להתבסס על נתיבים העוברים דרך האוקיאנוס השקט. התוצאה היא שבעוד שהייתה עלייה של עשרות אחוזים במחירי הובלת מכולות מן המזרח הרחוק לים התיכון, מחירי תובלת מכליות נפט עלתה, אך במידה מועטה יחסית. הזיהוי על ידי החות’ים מסתייע בשימוש באוניות ריגול איראניות ומערכות מודיעין , זאת בכדי "לדייק" את המטרות. מי שסובלת מן המצב הנוכחי בים האדום הינה מצרים, זאת כתוצאה מירידה ניכרת במספר הספינות שעוברות כעת דרך תעלת סואץ, מצב הצפוי להחריף עוד יותר את המחסור של מצריים במט"ח. מצריים מתכננת להעלות עוד את דמי המעבר בתעלה.
במבט רחב יותר, התבוססותה של צפון אמריקה, כמעצמת אנרגיה, בתחום של נפט, גז וגם של אנרגיה מתחדשת, שינתה את מאזן הכוחות העולמי. במסגרת זו, ארה"ב קרובה מאוד לעצמאות אנרגטית מלאה. כבר לא מדובר במצב כפי שהיה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אז אמברגו נפט ערבי הכניע את הכלכלה העולמית. ארה"ב צפויה להמשיך ולהגדיל את יצוא הנפט והגז שלה לשאר חלקי העולם. במבט כולל, צפוי כי מחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט יעלה מממוצע של 78 דולר לחבית בדצמבר לממוצע של 79-85 דולר במחצית הראשונה של 2024, זאת עקב הפחתת הייצור של +OPEC שהוכרז לאחרונה.
ועידת האקלים ומשמעויות אפשריות לשוק האנרגיה
ההכרזות מוועידת האקלים COP28 סביב עתיד האנרגיה המתחדשת, זאת חלף שימוש בדלק מסורתי הן שאפתניות. למרות שצפוי שצריכת האנרגיה המתחדשת תגדל באופן ניכר, נראה שהשימוש בדלק מסורתי לא ייעלם במהירות. בין ההכרזות החשובות ביותר שיצאו מוועידת COP28 הייתה הצהרה על מחויבות של למעלה ממאה מדינות לשלש את הקיבולת המתחדשת עד לסוף העשור. אחד האתגרים הניכרים במעבר לאנרגיה מתחדשת היא שתידרש השקעה משמעותית בהקמת ועיבוי רשתות להפצת חשמל, שהינה האנרגיה העיקרית הנוצרת באמצעים מתחדשים.
מבין אזורי העולם, נראה שהמזרח התיכון יגדיל את צריכת האנרגיה המתחדשת שלו בקנה מידה גדול, זאת בעיקר לנוכח "נקודת המוצא" הנמוכה. עוד בהקשר של המזרח התיכון, למרות ההתרחקות המובטחת מדלקים מסורתיים, ובראש הנפט הגולמי, שמוזכרת במפורש בפעם הראשונה בסיכומי הוועידה, המחויבות הכמותית להתרחק מהשימוש בסוג זה של דלקים הינה מעורפלת. לכן, צפוי שנפט גולמי וגז יהוו חלק עיקרי מתמהיל האנרגיה למשך זמן רב.
נראה ששיא הביקוש לנפט כבר מתקרב ויתרחש בהמשך העשור הנוכחי. כניסת כלי רכב חשמליים לציי הרכב הייתה מהירה יותר מהצפוי בשווקים הגדולים ומגמות דמוגרפיות שליליות במדינות שונות תשפענה גם כן על הביקוש לאנרגיה. צפוי שהביקוש לנפט ירד באיטיות לאחר שיגיע לשיא. צפוי שצריכת הפחם, ובעיקר הגז הטבעי, תצמח בשנים הבאות. בדומה לנפט, צפוי שצריכת הפחם תגיע לשיא באמצע העשור הנוכחי, ומעבר לו תהיה ירידה איטית, כאשר הביקוש היורד בסין יתקזז על ידי עלייה בהודו. בהתחשב במעמדה כדלק נקי יותר, צפוי שצריכת הגז הטבעי תמשיך לעלות למשך זמן רב יותר.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי**