שוק ההון בתל-אביב המהווה ראי לכלכלה הישראלית, מתאפיין לאורך השנים בחוסן שבא לידי ביטוי בתשואות דומות ואף גבוהות ביחס לממוצע בבורסות מובילות בעולם. כך גם בשנת 2022 בה נרשמו ירידות שערים דו ספרתיות בשוקי העולם, מדד ת"א-35 ירד בשיעור נמוך יותר של כ-9%. בסיכום השנים 2022-2020 מדד ת"א-35 עלה בכ-7% בדומה לעליית מדד MSCI עולמי, מדד ת"א 90 עלה בכ-29%, ומדד ת"א 125 עלה בכ-12%, זאת לעומת עלייה של כ-17% בממוצע במדדי S&P 500 ו-Dow Jones שבארה"ב, עלייה של כ-1% במדד Euro STOXX 50 שבאירופה וירידה של כ-14% במדד MSCI שווקים מתפתחים (נתוני הבורסות בחו"ל, במטבע מקומי).
אלא שהמסחר בתל-אביב בשנת 2023 התאפיין בתנודתיות רבה ובמנותק מהמגמה הכלל עולמית, זאת בהשפעת שני אירועים פנימיים מהותיים: הרפורמה המשפטית, (כשבמקביל לכך, השפיע המשך העלאת הריבית במשק וזאת בדומה למגמה הכלל עולמית). האירוע השני: מלחמת חרבות ברזל שישראל נגררה אליה ועדיין נמשכת.
בסיכום שנתי מדדי המניות המובילים בתל-אביב רשמו ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בבורסות מובילות בעולם, ההנפקות הראשוניות נבלמו, וגיוסי ההון והחוב ע"י החברות הנסחרות הואטו בהשוואה לשנה הקודמת. יחד עם זאת, מתחילת המלחמה התגברו ההנפקות של האג"ח הממשלתיות וזאת לטובת מימון המלחמה. הציבור הסיט את כספו מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות, לקרנות סל ולקרנות הפתוחות המחקות אחר מדדי מניות ואיגרות חוב בחו"ל.
בסיכום שנת 2023 ועד כה, מדד ת"א-35 ומדד ת"א-125 עלו בכ-1.6% בממוצע.
המדדים הבולטים בעליות
מדד ת"א-נפט וגז זינק בכ-42% מתחילת השנה ועד ל-5.10.2023, לעומת ירידה קלה במחירי נפט ברנט. עליית המדד מתחילת השנה, בהמשך לעלייה של כ-35% בשנת 2022, הינה תוצאה של העלייה בביקוש לגז טבעי מישראל. בנוסף, עליית המדד ברבעון השני של השנה הושפעה מהתגבשות עסקת ענק לרכישת כ-50% משותפות "ניו מד" המחזיקה כ-45% משדה הגז "לוויתן" ע"י שתי חברות אנרגיה בינלאומיות; ועלייתו ברבעון השלישי של השנה הושפעה מהחלטת המדינות יצרניות הנפט המאוגדות בברית אופ"ק+ על הארכת משך צמצום תפוקת הנפט עליו הוחלט באפריל 2023, בשנה, עד סוף דצמבר 2024.
עם פרוץ המלחמה ועד סוף השנה, ירד מדד ת"א נפט וגז בכ-6% - זאת בשל הירידה בפעילות במשק, והודעת משרד האנרגיה כי לאור המצב הבטחוני במשק נדרשת עצירת פעילות הפקת הגז הטבע ממאגר "תמר" - הפעילות התחדשה לקראת סוף השנה. בסיכום שנתי מדד ת"א נפט וגז בלט בעלייה חדה של כ-34% , ובחמש השנים האחרונות 2023-2019, עלה בכ-60%.
מדדי חברות ההייטק - ת"א טכנולוגיה ות"א טק-עילית, עלו בכ-10% עד פרוץ המלחמה, תשואה נמוכה משמעותית לעומת הנאסד"ק שעלה בכ-28% במקביל, זאת בשל הרפורמה המשפטית שהגבירה את הירידה בהשקעות בהייטק בארץ. החל ב-7 באוקטובר ועד סוף השנה, מדד ת"א-טכנולוגיה עלה בכ-4% ואילו מדד ת"א טק-עילית עלה בכ-2%, ובסיכום שנת 2023 עלו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה, עלייה נמוכה בהשוואה למדד הנאסד"ק שזינק בכ-41%. בחמש השנים האחרונות 2023-2019, מדד ת"א-טכנולוגיה מוביל בעלייה של כ-99%.
מדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-16% מתחילת השנה ועד ל-5.10.2023 והגיע לשיא כל הזמנים, בהשפעת העלייה ברווחיות הבנקים עקב הגידול בהכנסות מימון כתוצאה מעליית האינפלציה והריבית במשק ואי תשלום ריבית על העו"ש מצד שני. עם פרוץ המלחמה ועד סוף השנה, ירד מדד ת"א בנקים-5 בכ-10% - זאת בשל העלייה הצפויה בהפרשות הבנקים להפסדי אשראי, לצד ירידה בהכנסות מימון ובעמלות בשל מתן הקלות ע"י הבנקים ללקוחות שהם נפגעי הלחימה. יצוין כי חברות הדירוג הבינלאומיות Fitch ו-Moody’s הודיעו באוקטובר כי גם הבנקים בישראל, נכנסים ל"מעקב שלילי". בסיכום שנתי מדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-4%, ובחמש השנים האחרונות 2023-2019, עלה בכ-66%.
מדד ת"א-נדל"ן עלה השנה בכ-5%, כאשר מדדי ת"א-בנייה ות"א מניב-חו"ל עלו בכ-6% ובכ-4%, בהתאמה, ואילו מדד ת"א מניב-ישראל ירד בכ-1%. חברות הנדל"ן הממונפות, מושפעות מאוד משינויי ריבית, כאשר עליית הריבית החל באפריל 2022 ועד מאי 2023 ייקרה את עלויות המימון שלהן, והורידה את שווי נכסיהן. חברות הנדל"ן המניב בישראל ירדו בכ-9% מתחילת השנה ועד פרוץ המלחמה, בהמשך לירידות החדות בשנה שעברה, זאת על רקע העלאת הריבית בארץ ובעולם וההאטה הכלכלית, בנוסף. החל מפרוץ המלחמה המדד תיקן ועלה מעט - בשל ציפייה להורדת הריבית שתוביל לקיטון בהוצאות המימון.
חברות הבנייה רשמו השנה שינוי זניח, כאשר השפעה שלילית היתה לירידה בביקוש מצד רוכשי דירות עקב הריבית הגבוהה, ולהאטה משמעותית בקצב הבנייה עקב סגירה זמנית של חלק מאתרי הבנייה ע"י העיריות עם פרוץ המלחמה, ולירידה חדה במספר העובדים המורשים להיכנס לאתרי הבנייה. ומצד שני, השפעה חיובית הייתה לסיום העלאת הריבית כבר במחצית הראשונה של השנה והתגברות הציפיות להורדתה כבר בתחילת שנת 2024, לעלייה הצפויה בביקוש לבנייה בדרום הארץ במסגרת שיקום ישובים שנהרסו, ולעלייה בביקוש לדירות עם חדרי ממ"ד בכל הארץ, ולכך שהיצע הדירות בארץ נמוך מהביקוש לאורך השנים. בחמש השנים האחרונות 2023-2019, מדד ת"א-נדל"ן עלה בכ-84%.
המדדים שבלטו בירידות
מדדי ת"א-קלינטק ת"א-תשתיות אנרגיה בלטו בירידה של כ-16% ושל כ-12% בהתאמה בשנת 2023. למרות שהעולם צועד לכיוון של אנרגיה מתחדשת ויצור עצמאי של אנרגיה ירוקה, תחום האנרגיה הירוקה סובל מסנטימנט שלילי בשנים האחרונות בין היתר כתוצאה ממעבר מסביבת ריבית אפסית לריבית גבוהה היוצרת קושי במימון פרויקטים לא רווחיים ברחבי העולם המצריכים סבסוד ממשלתי.
מדד ת"א רשתות שיווק ירד בסיכום שנת 2023 בכ-13%. לירידת המדד תרמו אי וודאות והאטה בפעילות במשק הן בשל הרפורמה והן בשל המלחמה.
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורי מסחר ערים והסתכם בכ-2 מיליארד שקל ביום - נמוך בכ-12% מהמחזור בשנת 2022 שהיה המחזור הגבוה ביותר מאז שנת 2011. לירידה במחזורי המסחר השנה ביחס למחזורי המסחר בשנת 2022 תרמה רכישה של מניות ע"י המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך, ומכירה של מניות ע"י הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ.
מנתוני הבורסה עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגופים המוסדיים הישראלים לטווח ארוך הגדילו חשיפה לשוק המניות הישראלי בכ-3.5 מיליארד שקל, ומתחילת המלחמה המשיכו והגדילו את החשיפה לשוק המניות בעוד כ-4.5 מיליארד שקל, כלומר מתחילת השנה המוסדיים הגדילו חשיפה בשווי של כ-8 מיליארד שקל. במקביל, הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ צמצמו את השקעותיהם בכ-11 ובכ-1 מיליארד שקל בהתאמה. בעוד הציבור הישראלי צמצמם את השקעותיו במניות בכ-8.5 מיליארד שקל כבר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית, משקיעי חוץ רכשו מניות בכ-2 מיליארד שקל. עם פרוץ המלחמה – הציבור הישראלי המשיך וצמצמם את השקעותיו בכ-2.5 מיליארד שקל נטו נוספים, ובמקביל מכרו משקיעי חוץ מניות בסך כ-3 מיליארד שקל נטו.
התמיכה של הגופים המוסדיים המקומיים שרכשו מניות מתחילת המלחמה, ואספו את המניות שמכר הריטייל המקומי והמשקיעים הזרים, תרמה בין היתר גם למיתון הירידות בשוק המניות.
ירידה בהיקף הגיוסים
גיוס ההון מהציבור בשוק המניות בארץ רשם ירידה חדה והסתכם בכ-8.2 מיליארד שקל, לאחר גיוס בסך כ-21.7 מיליארד שקל בשנה הקודמת וגיוס שיא בהיקף של כ-25.8 מיליארד שקל בשנת 2021.
גל ההנפקות הראשוניות (IPOs) שהגיע לשיא בשנת 2021 עם הצטרפותן של 94 חברות חדשות, נבלם לחלוטין כבר באוגוסט 2022. והשנה גייסה הון חברה חדשה אחת – חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס – שגייסה כ-145 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, זאת לעומת 13 חברות חדשות שגייסו כ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2022. שווי החברה כ-0.9 מיליארד שקל לאחר ההנפקה.
בנוסף, שתי חברות חדשות נרשמו במסגרת פיצול מחברות נסחרות: פעילות הנדל"ן המניב של חברת הנדל"ן "נתנאל גרופ" פוצלה ע"י חלוקת מניות נתנאל מניבים כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "נתנאל גרופ". שווי חברת נתנאל מניבים בתום יום המסחר הראשון היה כ-83 מיליון שקל; חברת "פז נפט" הבורסאית חילקה לבעלי מניותיה את מניות חברת בית זיקוק אשדוד כדיבידנד בעין ורשמה אותן למסחר בתל-אביב. בית זיקוק אשדוד מייבאת נפט ומייצרת תזקיקי נפט וחשמל. שווי חברת בית זיקוק אשדוד בתום יום המסחר הראשון היה כ-1.4 מיליארד שקל.
שתי חברות חדשות נכנסו לבורסה ע"י כניסתן לחברות נסחרות: חברת הבנייה "ריי טי.אל.וי. נדל"ן" העוסקת בהשבחת נכסי נדל"ן הממוקמים בתל אביב התמזגה עם חברת המעטפת "אינטליקנה". בעסקה הוקצו כ-90% ממניות אינטליקנה ושמה שונה לריי טי.אל.וי. שווי חברת ריי טי.אל.וי בתום יום המסחר הראשון היה כ-65 מיליון שקל; חברת הפינטק "אינטו השקעות" העוסקת בהפעלת פלטפורמות להשקעות, ולגיוס מימון התמזגה עם חברת נלה דיגיטל העוסקת בהפעלת חנויות פופ-אפ פיזיות ואונליין. בעסקה הוקצו כ-73% ממניות נלה דיגיטל. שווי חברת נלה דיגיטל בתום יום המסחר הראשון היה כ-51 מיליון שקל.
גם בגיוסי החברות הוותיקות נרשמה ירידה חדה והם הסתכמו בכ-7.8 מיליארד שקל בשנת 2023 (הנפקות והקצאות פרטיות), לעומת כ-18.9 מיליארד שקל שגייסו חברות נסחרות בשנה הקודמת. גיוסים בולטים ע"י החברות הותיקות היו: כ-716 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הקלינטק ורידיס בהנפקת זכויות. בנוסף, החברה הקצתה מניות בשווי של כ-336 מיליון שקל בתמורה לכ-30% ממניות אינפיניה; כ-686 מיליון שקל גויסו ע"י משק אנרגיה בהקצאות פרטיות של מניות למשקיעים מסווגים ולחברת סרמיטו; כ-600 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הבניה שיכון ובינוי בהקצאה פרטית של מניות למשקיעים מסווגים; בהנפקות של אג"ח להמרה לציבור גויסו כ-414 מיליון שקל וכ-402 מיליון שקל ע"י חברת הנדל"ן המניב בחו"ל ג’י סי.טי וע"י חברת האנרגיה הסולארית נופר אנרג’י, בהתאמה.
עם הפנים ל-2024: "אופטימיות בערבון מוגבל"
בבורסה מתייחסים היום גם לשנה הבאה ומציינים כי "נקודת הפתיחה של השווקים בפתח שנת 2024 נוחה הן בהיבט של תמחור שוק המניות והן בהיבט של תוואי הריבית העתידי". יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך, מציין כי "שוק המניות המקומי זול ואולם סגירת הפערים אל מול העולם תלויה במציאות הביטחונית והפוליטית - לאור ביצועי החסר הגדולים של שוק המניות התל אביבי ביחס למקבילו האמריקני בשנת 2023, צמחו פערי התמחור בין השווקים. מרווחי הסיכון הצנועים יחסית בשוק הקונצרני תומכים אף הם בהגדלת החשיפה לשוק המניות הישראלי ואולם המפתח להגדלת חשיפה שכזו, הוא התבהרות המציאות הביטחונית והתייצבות הזירה הפוליטית.
"גיוסי החוב הממשלתי יצמחו באופן חד ובהנחה שהגירעון במשק הישראלי יסתכם בשנה הבאה ב-5%- 6%, אזי משרד האוצר יידרש לגייס בשנת 2024 כ- 200 מיליארד שקל, ומדובר בהיקף גיוס הגבוה ב-2/3 מהגיוס בכל שנת 2023 וגבוה פי 4 מהגיוס הממשלתי בשנת 2022. הרוב המכריע של הגיוס האמור, צפוי להיות גיוס בשוק ההון המקומי ולפיכך מחזורי המסחר בשוק האג"ח הממשלתי ב-2024 צפויים להישאר גבוהים ואף לצמוח בהשוואה לשנת 2023 שהייתה שנה של פעילות ערה בשוק החוב הממשלתי. אחריות פיסקאלית של הממשלה היא המפתח לכך שהעלייה החדה ביחס חוב-תוצר לא תשפיע לשלילה על מחירי הגיוס הממשלתי".
על אף שבבורסה מעריכים כי תרחיש ההתאוששות יהיה מתון יותר מאשר לאחר משבר הקורונה הריי ש"ההסתברות למימוש רפורמה משפטית שלא בהסכמה ירדה באופן ניכר, דבר הצפויה לתרום משמעותית לאטרקטיביות ההשקעה בשוק ההון הישראלי." עוד מציין פגוט כי "כינון ממשלה רחבה לאחר המלחמה תדחוף את הבורסה המקומית וכי במידה וכזו אכן תכונן לדבר "יהיו לכך השלכות חיוביות מאוד על כלכלת ישראל ועל הבורסה הישראלית".