בנק ישראל צפוי לפרסם מחר (ב’) את הודעת הריבית האחרונה לשנה זו, ברקע למלחמה כאשר ייסוף השקל מאז ההחלטה האחרונה, ההאטה בפעילות הכלכלית ושיעור אבטלה של 10% אם כוללים את הלא מועסקים כתוצאה מהמלחמה - כל אלו תומכים בהורדת הריבית.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי-שווקים פננסים בבנק ה פועלים, אומר כי "התאוששות הפעילות הכלכלית בחודש האחרון, המדיניות הפיסקאלית המרחיבה בישראל, והבהרת בכירי הבנקים המרכזיים בעולם כי אין מה לדון על הורדת ריבית בטווח הזמן הקרוב, אינם תומכים בהורדת ריבית קרובה גם בישראל. אנו נותרים בהערכתנו כי הריבית תיוותר ללא שינוי בהחלטה הקרובה, וכי קיים סיכוי קטן יחסית להורדת ריבית בתחילת ינואר. השוק מתמחר, מאידך, הורדת ריבית של 35 נקודות בסיס בינואר, בהנחה כי הריבית תיוותר מחר ללא שינוי. בהקשר לכך, מעניין לציין כי השוק מתמחר במקביל כי מדד חודש נובמבר יעמוד על 0%, בדומה להערכתנו, משמע כי האינפלציה YoY תתמתן לפני החלטת הריבית בינואר רק קלות לאיזור 3%".
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי סבור כי "בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי. עם זאת, נראה כי גברו מאוד הסיכויים להורדת ריבית, ככל הנראה כבר בהחלטה שאחרי ההחלטה השבוע, בראשית חודש ינואר 2024. זאת על רקע מגמת התחזקות השקל, המשך הציפייה לירידת סביבת האינפלציה בישראל וניסיון לתמוך בפעילות הכלכלית המקומית על רקע ההיחלשות בשל הלחימה של החודשיים האחרונים. נתוני האינפלציה בעולם ממשיכים להצביע על היחלשות של הלחצים האינפלציוניים. בארה"ב, ככל הנראה, ירדה מהפרק העלאת ריבית נוספת ונראה שהפד עשוי להתחיל ולהוריד את הריבית עוד במחצית הראשונה של שנת 2024. מגמה זו עשויה, אף היא, לתת "רוח גבית" לבנק ישראל להתחיל ולהוריד את הריבית".
הסבירות להורדת ריבית: 40%
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון: "בנק ישראל שידר בהחלטת הריבית האחרונה (וגם בהזדמנויות נוספות) שהמדיניות המוניטארית בתקופת המלחמה מכוונת ליציבות בשווקים (כלומר יציבות בשקל). הנגיד הדגיש שכול עוד פרמיית הסיכון של ישראל כה גבוהה, אין מקום להורדת ריבית. בנק ישראל סבור שהמדיניות הפיסקאלית היא הכתובת המתאימה לטפל בפגיעה במצב הכלכלי בזמן המלחמה. בנק ישראל נשמע שבע רצון מהמדיניות הממוקדת סיוע עבור תושבי אזורי העימות והמגויסים".
כץ מציין את הנקודות שתומכות בהורדה, שלה הוא נותן סיכוי של 40% שתקרה מחר. "סביבת האינפלציה מתמתנת: באוקטובר, אינפלציית הליבה ירדה ל-3.5% שנה אחורה מ-3.6%. האינפלציה (בניכוי עונתיות, נתוני מגמה) עלתה ב-2.7% בחישוב שנתי בשישה חודשים האחרונים. ציפיות האינפלציה שנה קדימה בשוק ההון ירדו ל-2.3% והחזאים צופים 2.4% (לפי סקר בנק ישראל) ירידה מ-2.7% לפני חודש. בנוסף, הפעילות הכלכלית בהחלט מתמתנת (יותר נכון יורדת), זאת לפי סקר מגמות בסקטור העסקי, מדד האמון הצרכני, נתוני רכישות בכרטיסי אשראי (על אף ההתאוששות בשבועיים האחרונים)".
מעבר לכך, כץ מציין את שוק העבודה שנחלש לפי הירידה החדה במשרות הפנויות ועלייה בשיעור האבטלה הרחב ל-10%. "גם אם מדובר בעלייה קיצונית באבטלה וירידה זמנית (בחלקה) בפעילות, השאלה הינה עד כמה בנק ישראל צופה "צלקות" (scarring (שיישארו גם לאחר רגיעה מסוימת בעוצמת העימות. קשה לצפות להתאוששות V בפעילות".
מאז החלטת הריבית האחרונה השקל יוסף ב-5.9% מול סל המטבעות, פרמיית הסיכון (CDS) של
ישראל ירדה משיא של 145 נקודות בסיס ל-119 (אך עדיין מעל הרמה ערב המלחמה של 60). "לא בטוח שירידה זו תספק את בנק ישראל", סיכם כץ.
כלכלני בנק הפועלים כותבים בסקירתם השבועית לקראת החלטת ריבית מחר כי "השיקולים יהיו הייסוף והירידה בציפיות לאינפלציה שמאפשרות ירידה בריבית, כשמנגד, קיים עדיין איום פיסקאלי, והאינפלציה בפועל עדיין גבוהה. אנו נותנים סיכוי גבוה יותר לאי-שינוי בריבית, אך הסתברות להפחתת ריבית בתחילת 2024 גבוהה מאוד. מכל מקום תוואי הפחתת הריבית יהיה להערכתנו תלוי מאוד בקצב הפחתות הריבית בארה"ב. שוק ההון מגלם ירידת ריבית חדה במהלך שנת 2024 עד לרמה של כ- 3.5% בסופה. אנו סבורים שקצב הפחתות הריבית יהיה מעט איטי יותר".
דרור קרני, מקרני פמילי אופיס, מציין את התנהלות בנק ישראל שממשיך להעדיף לשמור על הריבית ברמתה ולתמוך במשק בעזרת תוכניות ייעודיות ונקודתיות. "בנק ישראל הודיע לפני כשבועיים על תוכנית חדשה לעידוד אשראי בריבית נמוכה לעסקים קטנים שנקלעו לקשיים. במסגרת התוכנית בנק ישראל מאפשר לבנקים המסחריים להלוות ממנו כסף בריבית נמוכה במיוחד וזאת בתנאי שכסף זה יופנה לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה ובריבית שלא תעלה על ריבית הפריים (6.25%). גם מדד המחירים לצרכן של אוקטובר תומך בגישה זו של בנק ישראל כאשר על אף שהאינפלציה ירדה בחודש האחרון ל-3.7%, היא עדיין נמצאת ברמה גבוהה ותומכת בהותרת הריבית על כנה".