השקל תחזק ב-7% מול הדולר מתחילת החודש ובכך רושם קאמבק מדהים למרות המשך המלחמה, כאשר השווקים מתמחרים כי היא תתמקד באיזור הדרום. לצד זאת, בנק ישראל מפעיל את התוכנית למיתון הפיחות, אך נראה כי אי הסלמה מצפון למרות האירועים, עשתה את העבודה עבור הבנק. לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא, בשוק מדברים על הורדת ריבית בתחילת השנה על רקע התחזקות השקל הדרמטית לאחר שהתבסס מעל 4 שקלים.
"סביר להניח שבנק ישראל לא עומד מאחורי ההתחזקות, אלא גורמים אחרים כמו עליות השערים החדות בשוקי המניות בעולם (כ-8%), היחלשות של הדולר בעולם, ואולי גם מחשבות על איך יראה היום שאחרי, והערכה שהון גדול יעשה דרכו לשיקום הרצועה, וחלקו ימצא דרכו לשוק בישראל", כך לפי כלכלני בנק הפועלים. "אנו מעריכים כי הפיחות שנוצר בתחילת המלחמה הושפע ממכירות שקלים של זרים, וכיוון שחשיפת הזרים לניירות ערך ישראלים אינה גבוהה, וישראלים לא הצטרפו לטרנד, התהליך מיצה את עצמו. מכל מקום עוצמת הייסוף מפתיעה לאור העלייה בסיכון המשק, וצפי לעלייה מהירה בגירעון התקציבי".
לפי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, "מדד המחירים לצרכן שפורסם בשבוע שעבר מותיר את סביבת האינפלציה בישראל לא ממש ברורה ואת בנק ישראל בהתלבטות לא פשוטה לקראת ההחלטה של שבוע הבא. אמנם האינפלציה בישראל ממשיכה לרדת אבל כדאי לזכור שני דברים. ראשית, במדד אוקטובר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצעה מספר התאמות על מנת שהמדד לא יושפע מעצירת הפעילות במספר ענפים כמו טיסות לחו"ל, נופשים בארץ או מסעדות. בהתאם, קשה ללמוד ממדד זה או ממדד נובמבר שיפורסם בחודש הבא על מגמת האינפלציה האמיתית במשק.
"שנית, השפעות המלחמה על האינפלציה בטווח הבינוני עדיין לא ברורות בעיקר על רקע תוכנית התמיכה של האוצר בעסקים ובמשקי הבית והמחסור המסתמן בכח אדם. לכן, על אף שבטווח הקצר סביר להניח שהאינפלציה תמשיך לרדת, בטווח הבינוני-ארוך המגמה פחות ברורה. מצד שני, אין ספק שהתחזקות השקל מתחילת החודש מקלה על בנק ישראל במידה וירצה בכל זאת להפחית את הריבית כדי לתמוך במשק. שער החליפין של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות נמוך יותר מכפי שהיה ערב המלחמה ונדמה שלפחות כרגע, השפעת פרמיית הסיכון של ישראל על שוק המט"ח נעלמה. על רקע כך, בנק ישראל יעדיף להערכתנו להותיר שוב את הריבית על כנה ולתמוך במשק על ידי הפעלה של תוכניות ייעודיות כמו התוכנית לעידוד אשראי בריבית נמוכה לעסקים קטנים שהושקה לפני כשבועיים", לפי גרינפלד.
עלו הסיכויים להפחתה בינואר
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אומר כי "סביבת האינפלציה אמנם ירדה במתינות, אך על רקע הירידה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהלחימה בדרום ומהלך התחזקות השקל בשבועות האחרונים, עלו הסיכויים כי בנק ישראל יפחית את הריבית בהחלטה הראשונה בשנת 2024, בראשית חודש ינואר".
נתוני האינפלציה שהתפרסמו בשבוע שעבר, הן בישראל והן בעולם, מלמדים על המשך הירידה בסביבת האינפלציה בעולם ונראה שמהלך העלאות הריבית מאחורינו. "גם בארה"ב שם היה ספק עד השבוע בדבר האפשרות לעוד העלאת ריבית על ידי הפד, נתוני האינפלציה הורידו בשלב זה את האפשרות להעלאת ריבית נוספת ונראה כי מהלך הורדות הריבית צפוי להתחיל לקראת הרבעון השני של שנת 2024", הוסיף בפמן.
"ירידת התשואות בשוק המק"מ מגלמת 4 - 5 הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה ואנו סבורים כי מדובר בתרחיש ריאלי יחסית ביחס לסביבת האינפלציה הצפויה במהלך השנה הקרובה, אם כי מעט אופטימית. על רקע זה אנו ממליצים להאריך את מח"מ האחזקות למח"מ בינוני. ציפיות האינפלציה ירדו השבוע בעיקר טכנית על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. ברמת הציפיות הנוכחיות הנעה סביב רמה של 2.3-2.5% בממוצע, בטווח של 2 – 10 שנים אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.
"נראה כרגע כי השווקים בארץ מתמחרים המשך הלחימה בחזית הדרום בלבד. לזכות כלכלת ישראל עומד המצב הכלכלי הטוב יחסית בעת הכניסה למלחמה, כמו זה של רמת אבטלה נמוכה, יתרות מט"ח גבוהות, גרעון תקציבי ויחס חוב/ותצר שעדיין היו נמוכים יחסית וריבית ברמה הניתנת להורדה מסוימת על מנת לתמוך בכלכלה. עם זאת, ברור שפרמיית הסיכון של המשק תחזור ותעלה במידה והלחימה תתרחב וגם בהתאם למידת היכולת של הממשלה לתכנן וליישם מדיניות כלכלית יעילה להתמודדות עם המצב הסבוך", אמר בפמן.