שנים חלפו מאז התממשה תחזיתו למשבר הסאב-פריים, והכלכלן פרופ’ נוריאל רוביני ממשיך להתבונן על העולם מבעד לעדשות משקפיים כהות, אלא שעכשיו המציאות הקשה שפגשו אזרחי ישראל מתיישבת עם קריאתו להתפטרות מי שנושא באחריות למחדל הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה.
"נתניהו חייב ללכת עכשיו, לא אחרי המלחמה. קיימת סכנה ברורה שכל החלטותיו בעת המלחמה נגד חמאס יזהומו משיקולים אישיים, משפטיים ופוליטיים קטנים", כך צייץ הכלכלן נוריאל רוביני, מי שצפה את משבר הסאבפריים.
אומרים שזה לא הזמן לחפש אשמים אך קשה לעשות זאת כאשר אלו עדיין מנהלים את המחדל. הדרישה מנתניהו להניח את המפתחות, או לכל הפחות לכנס ממשלת חירום, היא לא פוליטית אלא טקטית. הרי מי שהוביל את מדינת ישראל החזקה והמשגשגת למשבר היסטורי כדי להמלט מאימת הדין פשוט לא יכול להוביל עם למלחמה. והעם צמא עכשיו לנקמה, אבל גם לאסטרטגיה של היום שאחרי. ומי יעשה זאת? מי שהרכיב ממשלה של מורשעים, נאשמים, חשודים, משתמטים וחנפנים כדי לשרוד אישית יכול להוביל עם למלחמה?
עוד לא הספיקו לספור את המתים, אך לפוליטיקאים אין בעיה לעסוק בפוליטיקה קטנה ולנהל תנאי משא ומתן על כניסה לממשלת חירום, זה היום החמישי למלחמה. חשיבות הכסא ביום שאחרי גם עכשיו לוקחת תפקיד בזמן שבקרב חברי הקבינט מספר אנשי הצבא עם ניסיון שואף לאפס, וזאת בזמן שהיום, יותר מתמיד, מדינת ישראל עלולה להיגרר, או ליזום, חזית נוספת בצפון ומערכה כוללת. נתניהו זקוק לבן גביר, האיש שלא נעל נעלי צבא מימיו, רק כדי להחזיק את אחדות הממשלה, ובן גביר מצידו לא מוותר על כיסא גם בעת הזו למרות ניסיונו הדל.
עם ישראל חי - הממשלה מתה
המערך האזרחי סיפק מענה של סחורה ציוד ואספקה במקום המדינה. בלטו במערך קבוצת "אחים לנשק", מי שסומנו כבוגדים בגלל המחאה שלהם נגד הרפורמה המשפטית. אלו סיפקו מענה לאוכלוסיה האזרחית בעוטף באופקים ושדרות בזמן שמנהיגי המדינה שכל יום מצייצים בטוויטר נאלמו דום, ומשלחת חיפוש אפילו לא נשלחה עבורם. משרתי המילואים התייצבו כולם בתפוסה מעל למלאה. אנשים מבקשים טיסות כדי להגיע מעבר לים על מנת לתגייס, ממש כמו במלחמת יום כיפור, אך בצד של הממשלה גם ברגעים אלו האנדרלמוסיה במערך שהמדינה אמורה לספק חוגגת.
יותר מ-1,200 נרצחים נרשמו באירוע הקשה ביותר שידע העם היהודי מאז השואה, כאשר מספר החטופים נאמד בין 100 ל-150 בני אדם. אזרחי ישראל והעולם שמשפחתם מעורבים במלחמה לא מקבלים מענה. לא תשובות של כן או לא, אם אהוב ליבם בחיים או לא, אלא לא קיבלו מענה. שום מענה. אין אף אחד מאחורי הטלפון. וההסברה, גם היא עברה מיקור חוץ לידי האזרחים כמו מובן מאליו. אז לפחות שדיסטל אטבריאן תחזיר את המיליונם שהוקצו למשרד שעסוק גם עכשיו בפילוג והסתה נגד התקשורת.
ההסברה נאלמת דום וגרוע מכך, עוד מסבנת את הציבור:
צריך לציין תופעה שהופיעה במקביל לכאוס המלחמתי על מנת לבנות נרטיב ליום שאחרי. יש מי שגם עכשיו מנהל מערכת משומנת של תעמולה בניסיון לחפש אשמים למחדל מלבד הממשלה. זה מגיע בדמות פוסטים שמצוטטים אנשים ללא שם וללא פנים שמצאו את האשמים במחדל כמו ההפגנות, או המבלים במסיבה רחמנא ליצלן, כולם - מלבד הממשלה.
המבוגר האחראי בשוק המקומי היה נגיד בנק ישראל שלא היסס להשיק תוכנית מכירת מט"ח של 30 מיליארד דולר ועוד תוכנית לאספקת נזילות של 15 מיליארד דולר. זה הזמן להודיע כי הנגיד יישאר לכהונה נוספת. אלא אם אתה עסוק בפוליטיקה קטנה. וזה כמובן טרם נעשה. משפט אחד, הודעה אחת, ממשרד אחד שיכול לשנות את התמונה, אבל גם את זה ראש הממשלה נתניהו פשוט לא עושה.
אגב פוליטיקה קטנה, נתניהו כן דאג למנות את גל הירש לטיפול בנושא השבויים והנעדרים. הירש, יש לציין, נפסל על ידי ועדת אלמוג לאחר הכישלון במלחמת לבנון השניה. אז למה מינוי בעייתי דווקא עכשיו? הרי נתניהו יכל למנות את איש המוסד דוד מידן אלא שהוא העדיף למנות לתפקיד הרגיש את מי שהתפקד לאחרונה לליכוד, כמו הירש. למידן ניסיון רב בניהול משא ומתן, קשרים בעולם הערבי ומי שקפץ על המציאה ולקח אותו לשירותיו אלו משפחות הנעדרים שאיתן אף אחד עוד לא דיבר.
וזה מזכיר את המינוי של מי שכעת מכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שהשווה בראיון לחדשות 12 את התור לזיהוי הגופות מהטבח במסיבה ברעים לתור לסופר. שלי, עסוק כעת בללמוד איך לנהל את המערך הממשלתי מאחורי הקלעים, ועוד ילמד אמפתיה מהי, אך לעת עתה הוא כמו הבוס עוד לא הפנימו את גודל האירוע. כדאי להם לבקר ביישובי העוטף שנמחקו כדי להבין.
נשיא ארה"ב ג’ו ביידן, מי שהיווה מטרה קלה לתומכי טראמפ על שלוחיו, הראה אתמול לכולם מיהו מנהיג העולם החופשי, כשבמקביל לנאום היסטורי שבו הביע אמפטיה וכאב, בניגוד לחברי הממשלה, העמיד שתי נושאות מטוסים הגדולות בעולם לסיוע לישראל והזהיר את אויבנו מלהתערב במלחמה. נראה כי הנאום נתן לנתניהו מרווח נשימה והפגישה שתוכננה אתמול עם גנץ להקמת ממשלת חירום נדחתה לשעה זו. נותר לצפות כי מי שנושא באחריות למחדל ועוד מנהל את העניינים יכניס למעגל מקבלי ההחלטות אנשים עם ניסיון במלחמות, ולצערנו יש הרבה כאלה בישראל, אבל מעט מהם נמצאים בממשלה.
נושאת המטוסים האמריקאית שבדרכה לישראל: