אי-הוודאות הפוליטית והרעה בפעילות הכלכלית מתבטאים בפיחות בשער השקל. בית המשפט העליון ידון השבוע בעתירות המבקשות לבטל את צמצום עילת הסבירות, אירוע שמרכז התעניינות גבוהה בקרב המשקיעים בארץ ובעולם, בשל הפוטנציאל שלו להוביל להתנגשות בין הרשויות בישראל. החששות מתנקזים בינתיים בעיקר לשוק המט"ח - השקל פוחת בשבוע החולף ב- 0.4% נוספים מול סל המטבעות, וסך הכול ב- 6.1% מתחילת השנה. ההשפעה פחות בולטת בשוק האג"ח, זאת לאור האמון הגבוה של המשקיעים המקומיים ביכולת של המדינה להמשיך לשרת את החוב כמעט בכל תרחיש.
המשקיעים המוסדיים המשיכו להגדיל את החשיפה למט"ח בחודש יולי וזו הגיעה לשיעור של 19.6% מכלל הנכסים. מתחילת השנה המוסדיים רכשו מט"ח (כולל נגזרים) בקרוב ל- 7 מיליארד דולר, והם היו גורם מרכזי לפיחות בשער השקל. היחלשות השקל מושפעת גם מירידה חדה בהשקעות בחברות הייטק, וצעדי התייעלות שנוקטות חברות בענף, שבאות לידי ביטוי בצמצום עובדים.
התנהגות שער חליפין מאופיינת במקרים רבים ב"מומנטום", כלומר עצם הפיחות בשקל יוצר ביקושים נוספים למט"ח, כל שכן בתקופה של אי-ודאות, וריבית דולרית שגבוהה מהריבית השקלית. "המומנטום" יכול להשתנות אם לדוגמא המשא ומתן עם האופוזיציה יתקדם, או לחילופין אם נראה תגובה של הבנק המרכזי שמאותתת לשחקנים שקצב הפיחות אינו עולה בקנה אחד עם השגת יעד האינפלציה. כלי הריבית הוא אפשרות, אבל הוא נושא נזק משני נרחב. לא ניתן לשלול מכירת מט"ח מהיתרות אם הפיחות יימשך, אם כי להערכתנו, יהיו כלים נוספים בדרך כמו שימוש ברטוריקה או הגדלת הנזילות במט"ח בשווקים.
האינדיקטורים הכלכליים מוסיפים להצביע על רפיון בצריכה המקומית לצד שיא בנסיעות של ישראלים לחו"ל. המכירות ברשתות השיווק (במונחים ריאליים) גדלו בחודשים האחרונים בקצב שנתי של 1.5%, כלומר מתחת לגידול האוכלוסייה. מנגד באוגוסט נרשם שיא נוסף בהיקף הנסיעות לחו"ל – 1.34 מיליון יציאות מהארץ, שיעור הנסיעות לחו"ל ביחס לאוכלוסייה חזר לרמה דומה לזו של 2019 טרם הקורונה. השכר הממוצע במשק ממשיך לגדול בינתיים בקצב מהיר של כ- 6% בשנה האחרונה, שזה אומר שבינתיים אין שחיקה ריאלית בשכר, אבל עדיין קיימת הפגיעה של עליית הריבית במשקי הבית הצעירים.
הגירעון התקציבי המשיך לטפס לרמה של 1.3% מהתוצר ב- 12 החודשים האחרונים. ההוצאות גדלו בשיעור של 9.6%, לעומת תכנון לעלייה של 7.8%. ההוצאות החברתיות זינקו בשיעור חד של 13.1%, כשמנגד הוצאות משרד הביטחון והמשרדים הכלכליים עלו מתחת לתכנון, וסביר להניח שישלימו את הפערים עד סוף השנה.
ההכנסות ממסים המשיכו לרדת ב- 4.3% לעומת שמונת החודשים המקבילים ב-2022. הגירעון צפוי לעלות על 2% תוצר השנה, והממשלה תיאלץ לצאת עם תכנית קיצוצים נרחבת לקראת תקציב 2024.
כלכלני בנק הפועלים מעלים את תחזית האינפלציה לחודשים הקרובים זאת לאור הפיחות בשער השקל, עליית מחירי הנפט בעולם, וכן המשך עלייה בשכר הממוצע במשק. הפיחות צפוי להביא להתייקרות של סעיפים כמו נסיעות לחו"ל, כלי רכב וכדומה. כמו כן בפועלים מניחים שהאוצר יתקשה להמשיך ולהוריד את מס הבלו בכדי לווסת את מחירי הדלק, ולכן נראה את מחירו עולה. התחזית לעליית המדד בחודש ספטמבר עולה ל- 0.3%, אוקטובר 0.5% ונובמבר 0.1%. התחזית לאינפלציה שנה קדימה עולה בהתאם לשיעור של 2.9%.