בנק ישראל הותיר את הריבית במשק ברמה של 4.75% - בהתאם לתחזיות בשוק ובפעם השנייה ברציפות. הותרת הריבית ללא שינוי באה למרות הפיחות שרשם השקל, בזמן ששוק העבודה נותר הדוק אך קצב עליית השכר בעלייה מתמדת. יחד עם זאת, בנק ישראל מעביר מסר ולפיו לא יהסס להעלות את הריבית בהמשך באם האינפלציה לא תתמתן כמצופה.
והנה פסקת המפתח בהודעה:
"הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסויימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
נקודות מפתח בהודעה:
האינפלציה מתמתנת אך נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
מנתוני החשבונאות הלאומית עולה כי רמת התוצר משקפת רמת פעילות המצויה מעל קו המגמה טרם משבר הקורונה. יחד עם זאת, קצב הצמיחה הינו מתחת לפוטנציאל צמיחת המשק, סך השימושים במשק ירד ומספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות מסויימת בצמיחה.
שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך נמשכת מגמת הירידה בשיעור המשרות הפנויות.
היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן. מחירי הדירות יורדים בחודשים האחרונים וקצב עליית מחירי הדירות השנתי התמתן ל-5.2%. בהיקף העסקאות ובביצועי המשכנתאות נמשכת מגמת ההתמתנות.
מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-2.3%, מול האירו ב-1.3%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-1.5%. הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה.
בעולם, קצב הפעילות מתון אך נתוני הצמיחה האחרונים הפתיעו כלפי מעלה, בעיקר בארה"ב. סביבת האינפלציה בעולם מתמתנת בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים, בעוד שאינפלציית הליבה דביקה יותר. בתוך כך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך.
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות להחלטת הריבית של בנק ישראל, אמר בתגובה לריבית כי "ההחלטה להותיר, שוב, את הריבית על כנה עקבית עם התפתחות ציפיות השוק, ולא רק אצלנו, בתקופה האחרונה. ציפיות אלה התמתנו בשבועות האחרונים בתגובה לעלייה באינדיקציות להשפעת סביבת הריבית המרסנת, בארץ ובעולם על הפעילות. בראייה מקומית, במשך תקופה ארוכה לא ניכרה תגובה מהותית של הצרכן המקומי לעליית הריבית, לפחות כאשר מסתכלים מרחוק על הסטטיסטיקה היבשה. מנגד, במבט מקרוב נתוני הקצה האחרונים מצביעים כבר על מקטע רך יותר. בפרט, אנו רואים את ההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים של יוני ויולי כסממנים מובילים לתופעה זו. ועל זה ניתן להוסיף את האינדיקציות הנוכחיות להאטה בשימוש בכרטיסי אשראי, גם באוגוסט. בראייה עולמית ניתן עוד לציין את ההתמתנות העקבית בציפיות השוק בארה"ב להודעת הפד הקרובה, לאור התמתנות החששות מספירלה אינפלציונית, על רקע ההאטה בפעילות והעליה באבטלה.
"נתוני מדד המחירים הקרוב צפויים להביא את האינפלציה השנתית בישראל אל סביבת 4%. לתפיסתנו, הסיבה לזה היא טכנית במידה רבה, ומושפעת במידה רבה מהעמקת ההוזלה על הבלו, באוגוסט שנה שעברה. מנגד, פוטנציאל עליית מחירי הדלק המקומיים דווקא התרחב בחודשים האחרונים, לאור עליית מחירי הנפט בעולם, והיחלשות השקל, מחד, אל מול התרחבות הגירעון הממשלתי, מהצד השני. זולת גורמים אלה, נצפה כי עליית מחירי השכירות תהווה את אחד הגורמים העיקריים לעליית האינפלציה המקומית, בתקופה הקרובה. ריבית בנק ישראל עלתה מעבר לציפיות האינפלציה הקצרות במשק בסביבות מרץ השנה. אל מול זה, ההודעה היום צפויה לקבע את הריבית על הרמה הנוכחית עד שלהי אוקטובר. ותותיר אותנו לפיכך בכשבעה חודשים של "ריבית ריאלית" מצמצמת. בראייה היסטורית, תקופה כזו של מדיניות מצמצת, והמדיניות הנוכחית היא בהחלט כזו, נחשבת פרק זמן ארוך יחסית. אשר צפויה להערכתנו להביא לידי ביטוי מובהק וקל לזיהוי את השפעת הריבית לא רק בשטח, אלא גם בסטטיסטיקה, ובאופן בולט יותר", אמר פנינג.
עליות הריבית לא מאחורינו
עדי ניניו, מנכ"ל אלדר משכנתאות: "הכרזת הריבית תופסת את הכלכלה הישראלית "לא מוכנה". לצד קיפאון מתמשך של שוק הנדל"ן והבנה של נוטלי המשכנתאות שאלו רמות הריבית שיהיו בשוק בשנה הקרובה, כעת התחזקות הדולר מציבה אתגר משמעותי לבנק ישראל. גם המדד בחודש הקודם והצפי למדד גבוה בחודש אוגוסט, מחזקים את הסברה, כי עליות הריבית לא מאחורינו. מצד אחד, הציבור ככל הנראה כבר מבין ומתרגל לסביבת הריבית הגבוהה, כאשר בחודשים האחרונים, אנו עדים לעלייה יחסית במספר עסקאות המכר החדשות ולהתייצבות בשוק המשכנתאות. נראה, כי ישנה התאוששות של כ-30% במכירות החודשיות לעומת החודשים הקודמים. אמנם זו רק טיפה בים, אבל לחלוטין מדובר בתקווה גדולה להמשך. מהצד שני, העסקאות החדשות מגיעות בזכות הטבות הקבלנים המציעים תנאי תשלום מקלים והלוואות משכנתא מסובסדות. תנאי תשלום נפוצים, המצריכים רוכשים לשלם סכום נמוך בחתימת העסקה ואת מרבית התשלום לדחות עד לקבלת מפתח, מציבים אתגר מימוני בשוק ודוחים את לוח התשלומים ללקוחות. כאן, טמונה הדילמה העיקרית ביחס להכרזות הריבית: האם ממשיכים להילחם ביוקר המחיה, באינפלציה ובשער הדולר באמצעות עליה נוספת בריבית, או שמאותתים לשוק ולמקבלי ההחלטות שצריך עוד פתרונות באמצעות הקפאה נוספת של הריבית בהמשך.
"בהסתכלות רחבה יותר, בדו"ח היציבות הכלכלית אוגוסט 2023, ניתן לגלות נתון שיכול לאותת על הצורך הממשי בהקפאה וריסון הריבית. העלייה בהוצאות המימון מהרווח הפכו לבעיה ממשית לחברות רבות – קפיצה של פי 3 בהוצאות המימון מהרווח לעומת שנת 2021, יכולות להוות סממן לבעיות פיננסיות של חברות ציבוריות ובסופו של יום, מאותתות כי המשך עליית הריבית עושה יותר נזק מתועלת. קיפאון נוסף במכירות והמשך תנאי התשלום החריגים אותם מעניקים ללקוחות יגדילו עוד יותר את הוצאות המימון למיזמים קיימים וירחיקו קבלנים עוד יותר ממיזמים חדשים. לעת עתה, נראה כי בנק ישראל בחר שלא להקשות יותר על משקי הבית ועל החברות במשק המתקשות לעמוד בריביות התופחות, גם אם המשמעות היא שקצב ירידת האינפלציה יהיה איטי יותר", אמר ניניו.
"מחנק האשראי של עסקים קטנים במשק הולך וגובר"
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: ״טוב עשה בנק ישראל שהחליט לא להעלות את הריבית במשק. זו החלטה שיכולה היתה להעלות את ההסתברות לפשיטות רגל ולקריסה של אלפי עסקים קטנים בישראל ולכן לפגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית בהיקפים גדולים יותר מכפי שאנו עדים להם כיום. מחנק האשראי של עסקים קטנים במשק הולך וגובר, נוכח גידול של 8 מיליארד ש״ח בעלויות המימון שלהם בשנה האחרונה. גם קצב הפיחות בשער השקל מתחילת השנה אינו בגדר תרחיש קיצון, המחייב שינוי בגובה הריבית במשק באופן מיידי. יש לזכור כי האינפלציה במגמת ירידה ומרכיב הצריכה הפרטית במשק".