מגמת הפיחות בשער השקל נמשכה בשבוע החולף, כשביום שישי השקל נשק כבר לשער של 3.80 מול הדולר. חלק מהפיחות מול הדולר נבע מהתחזקותו בעולם אך גם מול האירו נרשם פיחות. בסיכום שבועי השקל פוחת מול הדולר ב- 1.9% ומול האירו ב- 0.7%. בשנה האחרונה השקל פחת ב-17% מול הדולר.
"הפיחות בשער השקל הושפע ממספר גורמים ובראשם ירידות במחירי המניות בעולם, שבאופן טכני גורמות לרכישות מט"ח של משקיעים מוסדיים, החולשה בהייטק, שמקטינה את גיוסי המט"ח ואת ההמרות לתשלומי משכורות, וככל הנראה גם מאי-הוודאות הפוליטית שמרחפת מעל וגורמת להסטת כספים לחו"ל", כך כותבים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית.
"הפיחות מגיע בתזמון גרוע למשק – הפיחות משפיע על מחירי היבוא, החל ממכוניות, חומרי גלם ועד מחירי נסיעה לחו"ל, והוא בולם לכן את ירידת האינפלציה. לבנק ישראל יש בארסנל מספר כלים להתמודד עם הפיחות, או לפחות להאט את קצב הפיחות. הראשון הוא להעלות ריבית, ולצמצם בכך את הפער הגדול שנוצר בין הריבית הדולרית לריבית השקלית. אלא שצעד זה פוגש משק בהאטה, ופוגע בנוטלי המשכנתאות.
"צעד שני שניתן לעשות הוא למכור מעט מיתרות המט"ח, הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח מאפשרת את זה, אלא שזה מהלך שמשדר לשוק מסר לא טוב, ויש כאלו שיגידו שאפילו מזמין עוד מכירות של שקלים. כלי שלישי שניתן לעשות בו שימוש הוא הגדלת הנזילות הדולרית בשוק המקומי באמצעות עסקאות החלף. בנק ישראל יכול להשתמש ביתרות המט"ח, כפי שעשה גם בתקופת הקורונה, על מנת להרחיב את הנזילות בשוק המט"ח ולהפחית את הריבית הדולרית בשוק המקומי (שהיא גבוהה). זה אולי לא אפקטיבי כמו מכירות מט"ח, אבל אין לזה את רוב ההשלכות השליליות של מכירת מט"ח. אנו מעריכים כי אם הפיחות ימשך קיים סיכוי לא קטן שנראה יישום של צעד מסוג זה", כתבו כלכלני הפועלים.