סוכנות הדיגור פיץ’ אישרה את דירוג האשראי לישראל ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג על ’יציבה’.
בסוכנות הדירוג פיץ’ מסבירים כי "התכנית המקורית לשינויים במערכת המשפט רוככה, אך עדיין נותרה שנויה במחלוקת במידה רבה ועומדת בפני התנגדות אזרחית חזקה ואופוזיציה פוליטית. הכנסת כבר העבירה חקיקה שמונעת מבית המשפט העליון לבטל חקיקה על בסיס עילת ה-"סבירות". הממשלה רוצה גם לשנות את תהליך המינויים של הוועדה לבחירת שופטים, אך ציינה כי ייתכן שלא תבקש לתת עוד רוב אוטומטי לקואליציה בוועדה, וויתרה על קידום ההצעה שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בית המשפט העליון נגד חקיקה.
פיץ’ מאמינה שלשינויים עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל אם היחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים או תחליש את מדדי הממשל. לפי החברה, כמה מדינות שהעבירו צעדים מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), המשתנה בעל המשקל הגבוה ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה (SRM), לפעמים לאורך זמן. ההשלכות על מדדי הממשל של ישראל אינן ברורות. על פי החברה, לא סביר שהצעדים הנוכחיים יגרמו ליציאה מהותית של כישרונות והון במגזר ההייטק.
פיץ’ מוסיפה כי גם היקף הצעדים הנוספים העלולים להשפיע על פרופיל האשראי אינו ברור. כך, מספר חברי כנסת ושרים העלו הצעות להחלשת עצמאותו של בנק ישראל, אך אף לא אחת מההצעות יושמה. אמנם לא מדובר בתרחיש הבסיס של החברה, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תפחית את אמינות קביעת המדיניות של ישראל, שכיום הינה חוזק בדירוג האשראי.
האטת האינפלציה: החברה צופה שהאינפלציה תמשיך להאט עד סוף השנה כאשר מחירי היבוא ירדו והאינפלציה המקומית תאט עם התמתנות הצריכה וההשקעה. ההאטה תתבסס על הנחיתה הרכה של המשק הישראלי, עם התקררות סקטור ההייטק המשגשג והתמתנות עליית מחירי הנדל"ן, אם כי ירידה חדה בהתחלות הבנייה בתחילת 2023 עשויה להוביל לעליית מחירי הדיור בטווח הבינוני. החברה מציינת כי לבנקים בישראל קיים הון מספק והם בעמדה טובה לספוג עלייה בשיעור ההלוואות הבלתי מתפקדות (NPLs).
כבר היום ברור כי הממשלה תחרוג מיעד הגרעון שכבר הגיע ליעד השנתי. בינואר-יולי ירדו הכנסות המדינה ממסים בשיעור ריאלי של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוצאות הממשלה עלו אף הן בשיעור גבוה של 6.8%. הגירעון התקציבי ב- 12 החודשים האחרונים עלה לשיעור של 1.0% מהתוצר.
בפיץ כותבים כי מגמת ההכנסות (ירידה שנתית של 4.5% לחודשים ינואר-יוני 2023) מצביעה על רמה של הגרעון הקרובה יותר ל-1.6% ב-2023 ול-2.8% ב-2024. "ירידה בתקבולי המס משקפת חזרה למגמות ארוכות טווח לאחר שנה יוצאת דופן ב-2022, שנתמכה על ידי תשואות בשוק ההון ושוק נדל"ן משגשג. תקציב 2023 כולל תוספות שכר במגזר הציבורי שיתפרסו על פני 6 שנים, עם עלייה מתונה של 1.9% בשנת 2023, ומספר ויתורים לשותפים הקואליציוניים של הליכוד, עם גידול בהוצאות לטובת קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים. מעבר לתקציבים הנוכחיים, החברה צופה התרחבות נוספת של הגירעון התקציבי לאור לחצים להגדלת ההוצאות והימנעות מהעלאת מסים של הקואליציה. החברה צופה, שהגירעון הממשלתי הרחב (לפי הגדרת בנק ישראל) יגדל ל-4% מהתמ"ג ב-2025", כתבו בפיץ’.
"הנתונים הכלכליים שישראל מציגה פחות טובים"
כלכלני בנק הפועלים כותבים כי "הנתונים הכלכליים שישראל מציגה הם פחות טובים מאלו של השנים האחרונות, אבל לכולם ברור שזה לבדו לא אמור לפגוע בדירוג החוב של מדינת ישראל. הפרשנות של חברות הדירוג לתהליכי החקיקה עומדת על לשון המאזניים, ובעיקר האפשרות לקונפליקט בין בית המשפט לבין הממשלה, והתוכנית להמשיך עם שינויי החקיקה במושב החורף.
כלכלני הפועלים מעריכים כי מגמת הירידה בהכנסות המדינה ממסים צפויה להימשך לאור רפיון בנתוני הצריכה, ותהליכי התייעלות בענף הייטק. "בדרך כלל הממשלה לא חורגת בצד ההוצאות מהתכנון, אך קיים סיכוי שהשנה זה יהיה שונה בשל המחויבויות הקואליציוניות. הגירעון צפוי להגיע השנה לכ-2% מהתוצר, נתון לא מאיים במיוחד, שעדיין מביא לירידה ברמה של יחס החוב לתוצר. נקודת הפתיחה לשנת 2024 צפויה להיות מורכבת יותר, לאור הבסיס הנמוך של ההכנסות ממסים, וההערכה שהצמיחה בשנה הבאה תהיה איטית".