ההתבטאות של ארי שמאי בערוץ 14 על האפשרות לשחרר את רוצחו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, גררה חרם מפרסמים בערוץ. בראש המפרסמים שהדירו את רגליהם מפרסום בערוץ היתה זו חברת שטראוס שאף הוציאה התייחסות מיוחדת של המנכ"ל שי באב"ד על מנת להסביר את המניעים שמאחורי המהלך.
את באב"ד קשה להאשים בשנאה לימין, "כמי שגדל והתחנך בציונות הדתית", כך על פי המכתב שפרסם בעיתוני סוף השבוע. אך המהלך של שטראוס עורר קמפיין שלילי נגד החברה בהובלת מגישי החדשות הבכירים של ערוץ 14, שחמת עלתה עד כדי הפצת פייק ניוז בנוגע למנייתה של שטראוס שנובע במקרה הטוב מבורות.
המגיש ינון מגל צייץ בטוויטר כי המסחר במניית שטראוס הופסק "אחרי שלמניה היו מוכרים בלבד". הגולשים ברשת העמידו את מגיש הערוץ על טעותו.
הגדיל לעשות מגיש נוסף בערוץ 14, הראל סג"ל, שכתב על "השהיה של 15 דקות" במניית שטראוס, ובכך שרטט מצג שווא ולפיו החרם נגד החברה מהווה לכאורה ’אירוע’ שמצדיק את עצירת המסחר. סג"ל כעת למד בדרך הפחות נעימה כי השהייה של הנתונים מהבורסה הינה בסיסית ברוב אתרי האינטרנט, ועל מידע בזמן אמת צריך לשלם.
מגל וסג"ל מחקו את הציוצים בנושא לאחר שהתבררה להם הטעות. לא ברור אם עשו זאת מהחשש במעורבות בפרסום מידע שגוי בקשר לני"ע או כי מדובר במקרה מובהק שבו אי אפשר לכסות על הטעות ולהמשיך הלאה. בכל מקרה, מדובר בפרסום מוטעה של מידע על חברות ציבוריות שאומר דרשני לגבי מי שמתיימר להיות ערוץ חדשות. אם אותם מגישים בכירים הרגישו נוח לפרסם מידע בקשר לעולם מושגים שהם לא ’שוחים’ בו, אז מה אמינות המידע שהם כן אמורים להבין בו?