ההתפתחויות סביב החקיקה לשינוי יחסי הכוחות בין הרשויות בישראל גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות הכלכלית במשק ולהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים - כך קובע בנק ישראל בדו"ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2023. בבנק ישראל העלו את רמת הסיכון למשק לרמה בינוני-גבוהה, ובאותה נשימה קובעים כי יציבות הבנקים וחברות הביטוח לא נפגעה.
לאור אי הוודאות הגוברת, חטיבת המחקר פרסמה בתחזית חודש אפריל 2023 שני תרחישים: בראשון, המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת בסופו של דבר באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך; התרחיש השני מתייחס להשלכות כלכליות אפשריות במידה ששינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. בתרחיש זה, הוצג טווח פגיעה, שנע בין 0.8 אחוז תוצר ל-2.8 אחוזי תוצר בכל אחת משלוש השנים הקרובות, בהתאם למידת ההתמדה של הזעזועים. תחזית קרן המטבע לגבי ישראל הצביעה גם היא על סדרי גודל דומים.
תחת תרחיש זה העלייה בפרמיית הסיכון מלווה בעלייה בפיחות, בסביבת האינפלציה, ובריבית. בסוף יולי האחרון פרסמו שתי חברות הדירוג, מודי’ס (Moody’s) ו-S&P, בהתאמה, הודעות חריגות למשק הישראלי בצל ההתפתחויות השליליות שנגזרות מהתקדמות החקיקה החד צדדית בנוגע למערכת המשפט שלוותה בהגדלת אי הוודאות סביב כלכלת ישראל.
חברת מודי’ס אף הציגה את התרחיש השלילי של חטיבת המחקר של בנק ישראל, מה שמשקף תפיסה לפיה ההסתברות להתממשות תרחיש זה עלתה. בבנק ישראל כותבים כי ישנה אי וודאות כיצד עלייה בהסתברות להתממשות תרחיש זה תשתקף במערכת הפיננסית.
בהקשר זה ובראייה כללית יותר בבנק ישראל מציינים כי הספרות הכלכלית מצביעה על סיכונים ליציבות הפיננסית הכרוכים בשינויים מבניים, במידה שאלו הופכים לקבועים. "מנקודת מבט זו, נודעת לעצמאות המוסדות ולאיכותם השפעה מרכזית גם על יציבות המערכת הבנקאית, על אמינותה ועל תפקוד השווקים וזאת מעבר לגורמים הכלכליים והפיננסיים: בחינה אמפירית (שבבסיסה ניתוח רחב הן של השווקים המתפתחים והן של המפותחים) מעלה כי פגיעה באיכות המוסדות ועלייה פרמננטית בפרמיית הסיכון כתוצאה מכך, עלולים להשפיע על יציבות המערכת הבנקאית; זאת דרך הגברה של היקף האשראי הבעייתי (NPLs), פגיעה בזכויות הנושים ובאיכות האשראי, קיצוב האשראי ועליה ב-relationship lending.
סביבה מוסדית איכותית יותר מסייעת בהפחתת אסימטריה במידע (משפרת את זכויות המשקיעים ואת הממשל התאגידי), ובכך מאפשרת שיקוף נכון יותר של מחירי הנכסים ומשפרת את הנזילות בשווקים. איכות גבוהה יותר של הסביבה המוסדית באה לידי ביטוי ברמה גבוהה יותר של מימון למגזר העסקי ובירידה של עלות גיוס ההון: עלייה של סטיית תקן אחת ב"מדד איכות המשטר" מתבטאת בירידה של 7.64 נקודות אחוז בתמחור חסר של הנפקות, ואילו עלייה של נקודת בסיס במדד זה מפחיתה את מרווח ה-AISD ב-19 נקודות בסיס. מנגד, פגיעה באמון במוסדות הדמוקרטיים (ירידה באיכות המשטר), עלולה להתבטא בתגובה מהירה ועוצמתית יותר במדדים של גיוס ההון (היקף ותמחור) ובעלות החוב, כך לפי הדו"ח של בנק ישראל.