כאשר מנהלי הבנקים הגדולים בישראל הזהירו מוקדם יותר השנה את שר האוצר, בצאלאל סמוטריץ’, מפני השלכות הרפורמה המשפטית, ענה להם סמוטריץ’ "איפה הייתם בהתנתקות". כמו נער גבעות מאוכזב השבוי בעולם המושגים של פינוי גוש קטיף על ידי מפלגת הליכוד, סמוטריץ’ לא קנה את טיעוניהם לגבי המספרים שהם רואים מאחורי הקלעים וזרק את האזהרות שלהם מכל המדרגות.
סמוטריץ’ שעלה למוקד הכוח החשוב של המשק הגדיל לעשות כאשר התעלם מתמרורי האזהרה הבוהקים שהתרגשו על הכלכלה לאורך הדרך. כאשר השקל רשם פיחות חד ככל שהרפורמה המשפטית התקדמה לחקיקה, סמוטריץ’ בחר שלא לתת לזה השפעה ואף המליץ "למי שלא ספקולנט לא לתת לזה להשפיע". לצערנו, סמוטריץ’ לומד כעת על בשרנו שלהתעלמות הזו, או להעדרות משיעור המאקרו באוניברסיטה - יש מחיר כבד.
כאשר חברות הדירוג הזרות הורידו אופק דירוג לישראל מוקדם יותר השנה היה זה ראש הממשלה נתניהו שהרים טלפון למדרגים והבטיח בקולו הבריטוני שהרפורמה המשפטית כפי שהוצגה במתכותה המקורית לא תעבור אלא בהסכמה רחבה. כעת, לאחר שהאופוזיציה נעדרה מההצבעה והחוק לביטול עילת הסבירות עבר ברוב של 64 קולות מול 0 של האופוזיציה, אפשר לומר שזה הכל מלבד הסכמה רחבה.
מי שכבר עכשיו מאמין לקיצוניים שבקואליציה כי המהלך לביטול עילת הסבירות זה רק הצעד הראשון (או כפי שצייץ בן גביר: "בר הסלטים נפתח" ברמיזה לבאות), אלו הכלכלנים בבנק ההשקעות מורגן סטנלי שהורידו המלצה לישראל נוכח חוסר הודאות הקיצוני - לכתבה המלאה.
גם בסיטי בנק הוציאו המלצה שלילית על ישראל, וזה מה שיכול להסביר בין היתר את הזינוק של הדולר מעל לרמה של 3.7 שקלים. הפיחות כבר תרם 1% לאינפלציה, לפי בנק ישראל, והמשך הפיחות צפוי לתת אותותיו בהמשך.
נתניהו ודאי יודע כי לספר מעשויות לציבור הבוחרים זה דבר אחד, אך חברות הדירוג שמתבססות על אמון לא אוהבות שמבלפים אותן. ואם הוא שכח, אז הערב, ככל הנראה, מודי’ס צפויה להעביר שיעור באמינות - לכתבה המלאה.
כפי שהזהירה הבוקר נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, הורדת הדירוג לישראל תייקר את עלויות הגיוס של המשק, ולמעשה בתור התחלה כל אחד מאיתנו ירגיש זאת היטב, בין אם בהתייקרות ההחזר החודשי של המשכנתא נוכח העלייה בעלויות הגיוס, ובין אם בדרך של ההשפעה של פיחות השקל על האינפלציה. למעשה, כבר עכשיו הירידות בשוק האג"ח מתורגמות לעלייה בעליות הגיוס של הממשלה ואת החשבון משלמים מייד, שכן בכל שבוע יש הנפקה של כ-2 מיליארד שקל של באג"ח של האוצר.
באופן פרדוקסלי, בזמן ששוק ההון נמס אחרי החקיקה אתמול וגם היום ביתר שאת, בכנסת עוד דנו היום בהשפעת העלאות הריבית על הציבור, כאשר תגובת השוק למהלכי הממשלה צפויים לפעול לכיוון השני ולייקר את החיים פה לכולנו. בזמן שמדד הבנקים צלל במעל ל-4% חברי ועדת הכלכלה רוצים לחייב את בנק ישראל להורות לבנקים להקפיא את החזרי המשכנתא על מנת להקל על החוסכים. ולא עזר ההסבר שהקפאה תעלה לחוסכים ביוקר בהמשך, וכנראה שלא עזר להסביר לחברי הכנסת שהתערבות בבנק ישראל פוגעת בעצמאותו.
אם בנק ישראל עצר את העלאות הריבית בהודעה האחרונה, אז המהלך עלול להתייתר כאשר המשך הפיחות עלול להביא להמשך העלאות הריבית, ומי שצפוי לסבול מלבד השכבה הנמוכה באוכלוסייה, אלו החברות בשוק נוכח התייקרות עלויות המימון. ותראו את מדד הנדל"ן היום שנופל במעל 4%.
ובימים ההם נראה שאין עם מי לדבר בקרב חברי הקואליציה שדוהרים לתהום מבלי להבין את ההשלכות. מבחינתם כולם באים מפוזיציה או אג’נדה פוליטית. הפרדוקס הוא שהם מביאים צרה צרורה על הציבור ועיקר הסובלים הם אלו מהשכבות הנמוכות שלהם הם מתיימרים לעזור. הרי למשקי הבית האמידים לא תהיה בעיה להתמודד עם העלייה בהחזר החודשי, אבל למשפחה ברוכת ילדים התבטאות חסרת אחריות של הפוליטיקאים יכולה להיות הגבול בין חיים למוות.
בהקשר זה של איום על עצמאות בנק ישראל באצטלה של דאגה לציבור, קשה שלא לציין את יו"ר ועדת הכלכלה משה גפני שבכל כינוס של הוועדה דואג לרומם את עצמו ולהזכיר עד כמה הוא דואג לציבור. בפברואר האחרון הוא קבע שהרפורמה המשפטית לא פוגעת בכלכלה, כעת ספק אם הוא או מי מהם יודו שהם שבויים בקונספציה תלושה מהמציאות.