אחרי שמדד המחירים לצרכן ביוני נותר ללא שינוי ובכך הפתיע מלמטה את התחזיות זו הפעם השניה ברציפות, בשוק מניחים בזהירות המתבקשת נוכח המצב הפוליטי וההשפעה של שוק המט"ח, שהשיא של האינפלציה מאחורינו ומתחילים לספור את החודשים עד להורדת הריבית בישראל. לפי הערכות בשוק הורדת ריבית תיתכן כבר בתחילת 2024, אם כי בבנק ישראל נזהרים לקבוע יעד וסביר להניח שבנק ישראל יעקוב אחרי צעדי מקבילו האמריקאי.
למרות האופטימיות, מבחינת הצרכן הישראלי ישראל עדיין יקרה ואף יותר מתמיד. צריך להבחין בין מדד המחירים לצרכן - שהוא שינוי המחירים בסל המוצרים הבסיסי שמודדת הלמ"ס ובחישוב שנתי מהווה קצב האינפלציה, לבין יוקר המחיה שנגזר מהתייקרויות של מחירים שהצטברו בעבר. כלומר, יכול להיות מצב שקצב האינפלציה יורד ואף שלילי, כפי שנרשם בשנת 2020 (מינוס 0.7%), אבל זה לא אומר הרבה לגבי יוקר המחיה. כאמור, יוקר המחיה הינו הליך של הצטברות של עליות מחירים, וישראל מככבת לרעה במדרג הבינלאומי ההשוואתי.
לפי אתר Numbeo, המתבסס על חוכמת ההמונים ומתמחה בהשוואות מחירים בינ"ל, אם בוחנים את עשר הערים היקרות באסיה אפשר למצוא 7 ערים מישראל בעשירייה הפותחת. המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים וזה מתורגם לכוח הקנייה הנמוך של הצרכן הישראלי. יוקר המחיה בישראל קשור גם להיעדר הפתיחות של המשק ליבוא בשל מכס גבוה על מוצרים מסוימים ומחסמים שאינם מכסיים, כמו תקנים ייחודיים לישראל או דרישות הכשרות. הצרכן הישראלי ממתין לבשורה לגבי הוזלת יוקר המחיה בישראל, כאשר בינתיים מחירי המזון ממשיכים להיות גבוהים לעומת מדינות ההשוואה ב-OECD לפחות בכ-20%.
ומה לגבי האינפלציה? הכלכלנים בשוק סבורים כי האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן, שכן המדדים הגבוהים של 2022 יוצאים החוצה מהמדידה של 12 החודשים האחרונים, אך מצטברים ליוקר המחיה שמשקף עליות מחירים של 25% מאז 2008 בישראל. כעת סבורים בשוק כי האינפלציה שנה קדימה תמתן לאיזור של 2.6%, כלומר בתוך תחום היעד של בנק ישראל. אם לא יהיו שינויים דרמטיים בשוק המט"ח, ייתכן והיעד יושג.