קשה להתכחש לקשר בין הירידות בבורסת ת"א למצב הפוליטי, בעיקר שעם המספרים קשה להתווכח - כך נכתב בסקירה חצי שנתית למדדים שפרסמה הבוקר (ד’) הבורסה לניירות ערך בת"א. מאז ההכרזה של הממשלה על הרפורמה המשפטית, ראינו גל של פדיונות במוצרים העוקבים אחר מדד ת"א-125 אשר הסתכמו לכמיליארד שקל. אולם מאז תחילת השיחות בבית הנשיא חל היפוך במגמה ומחודש אפריל ועד תום המחצית הראשונה של השנה, זרמו למעלה מ-3 מיליארד שקל למדד הדגל של הבורסה, ת"א-125. העלייה המחודשת במפלס הלחץ סביב החקיקה החד צדדית עשויה לבלום את המומנטום האמור ולהביא להאצת יציאת הכספים לחו"ל, כך כותבים בבורסה.
המשקיעים גילו את אמריקה - מור המגייס הגדול
בבורסה מציינים כי הציבור בחר במדד S&P 500 ומתעלם מסוגיית התמחור. קטגוריית מניות חו"ל בענף הקרנות הפאסיביות בישראל מנהלת נכון לסוף החציון הראשון של השנה סכום שיא של כ-67 מיליארד שקל וזאת בהשוואה לסוף 2022 אז ניהלה הקטגוריה כ-52 מיליארד שקל. בסוף השנים 2021 ושנת 2020 ניהלה קטגורית מניות חו"ל כ-63 מיליארד שקל וכ-52 מיליארד שקל בהתאמה. עיקר העלייה נובעת משילוב כוחות של גיוסים לקטגוריה בשווי של כ-6 מיליארד שקל ועליות ערך במדדים. רוב רובו של הגיוס המרשים לאפיק מתרכז במדד ה-S&P 500 ומתכתב עם המגמה העולמית של הגברת ההשקעות במדדים רחבים על חשבון מדדי תמה ומדדים סקטוריאליים, כחלק משינוי תפיסה, שהתיק ההשקעות צריך להיות מורכב בעיקר ממדד רחב ומסביב לו טרנדים משתנים.
בבורסה מציינים כי בית ההשקעות המגייס הגדול ביותר באפיק זה של מדד S&P 500 הוא מור רשר גייס 1.34 מיליארד שקל לקרן הסל שבניהולו. אחריו תכלית סל עם גיוס של 866 מיליון שקל. "המחצית הראשונה של 2023 הייתה מהסוערות שידע השוק הישראלי בשנים האחרונות, נוכח החששות וחוסר הוודאות של המשקיעים מהמצב הפוליטי הסבוך במדינת ישראל ומהעתיד לבוא. מתחילת השנה, תמונת הגיוסים מספרת את הסיפור כולו, כאשר ההטיה להשקעות מעבר לים הייתה גבוהה במיוחד ואף נחשבת לשיא כל הזמנים.
"במהלך החציון הראשון של השנה היקף הגיוסים למדדים זרים בשוק המניות ובשוק איגרות החוב עומד על כ-7 מיליארד שקלים, כאשר מי שהוביל את טבלת הגיוסים הוא מדד S&P 500 אשר גייס מעל 5 מיליארד שקל במהלך המחצית הראשונה של השנה. מנגד הפדיונות שנרשמו במדדים המקומיים עומדים במצטבר על סכום של כ-1.35 מיליארד שקל, כאשר מרבית הפדיונות נרשמו בקרנות המשקיעות במדדי אג"ח מדינה ואג"ח קונצרני.
"חשוב לציין שבמהלך הרבעון השני של השנה משקיעים מוסדיים חזרו ובגדול לשוק המניות המקומי, כאשר המדד המגייס ביותר מבין המדדים המקומיים הינו מדד ת"א-125 אשר גייס למעלה מ-2 מיליארד שקל רק במהלך הרבעון השני של השנה. אומנם מתחילת השנה קיים פער משמעותי בין הגיוסים למדדי המניות בשוק המקומי אל מול מדדי חו"ל, אבל נראה שמפלס הלחץ החל לרדת במהלך הרבעון השני של השנה.
"בשוק החוב, מרתק לראות את טבלאות ביצועי מדדי האג"ח בחציון הראשון של 2023 בבורסת ת"א, שם נרשמו תשואות פנומנליות ביחס לחלופות כגון פיקדונות וקרנות כספיות. במהלך המחצית הראשונה הציבור השקיע באפיק הקרנות הכספיות מעל 28 מיליארד שקל והסתפק בריבית בנק ישראל לפני מס, אבל נראה שככל שאמון המשקיעים בשוק ההון המקומי יוחזר, כך נראה את הציבור חוזר להשקיע באג"ח קונצרני ובאג"ח ממשלתיות, וזאת לאור האטרקטיביות שלהם בסביבת הריבית הנוכחית. רק לשם השוואה ניתן לראות שמדד תל בונד תשואות עלה מתחילת השנה בכ-6%, מדד תל בונד צמודות A עלה בכ-5.5% ומדד תל בונד דולר עלה בכ-9.4%. אלו הן תשואות חצי שנתיות בעוד משקיעי הקרנות הכספיות נהנו מתשואה של כ-2% בלבד. חשוב לזכור שאומנם סביבת הריבית גבוהה אבל גם סביבת האינפלציה גבוהה, ועל כן המשקיעים לא צריכים להתבשם בריביות הגלומות בפיקדונות ובקרנות הכספיות, אלא לחשב את הריבית הריאלית בניכוי המס".
הציבור איבד את מצפן ההשקעות שברשותו
"ישנם לא מעט שאלות אודות טעמי המשקיעים בחציון הראשון של שנת 2023, אשר מנוגדים לחלוטין לעקרונות הכלכלה ולניהול ההשקעות. כמו למשל, מדוע אנחנו לא רואים גיוסים באפיק הצמוד? מדוע לא נרשמו גיוסים למדד הנאסד"ק 100 שהוא המדד בעל הביצועים הטובים ביותר מתחילת השנה? מדוע לא ראינו גיוסים למדד תל בונד דולר וכן מדוע לא נרשמו גיוסים למדד ת"א-נפט וגז שעלה בכ-17% מתחילת השנה?", שואלים בבורסה.
"כל אלו מלמדים על כך שהציבור פעל מתוך מניעים שאינם קשורים לעולם ההשקעות, אלא יותר מתוך חוסר וודאות והחששות מהעתיד לבוא. עדות נהדרת למתרחש מספקת טבלת תנועת הכספים בין המשקיעים המקומים לבין המשקיעים הזרים בבורסת ת"א. ניתן לראות שבמהלך המחצית הראשונה של 2023, מכר הציבור מעל 12 מיליארד שקל איגרות חוב ממשלתיות בעוד שמי שרכש אותם היו משקיעים זרים אשר זיהו את ההזדמנות
מבעוד מועד בשוק האג"ח התל אביבי", כך נכתב במגזין הבורסה.