"הדרך להשגת שיפור במצב הלקוחות במשק מתקדם ומודרני היא הסרת חסמים ושיפור התחרות, הן בין הבנקים והן מגופים חוץ בנקאיים. לעומת זאת, התערבות במנגנוני השוק וודאי צעדים שעלולים לעוות את המדיניות המוניטארית, עלולים להשיג תוצאה לא רצויה בשיווי המשקל שייווצר בשוק בסופו של דבר" - כך אמר היום (ד’) נגדי בנק ישראל, אמיר ירון, בהמשך להצעת החוק שירדה לעת עתה מסדר היום ובכוונתה לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש.
"הצעדים שננקטו הם צעד נוסף לשיפור רווחת הצרכן", הוסיף ירון בקשר להטבות שהציגו הבנקים בשבועיים האחרונים.
נזכיר כי לפני כשבועיים, וברקע ללחץ הפוליטי, זימן הנגיד את מנהלי הבנקים ללשכתו והציג להם יעדים בנושא יתרות החובה בעו"ש, יתרות הזכות של משקי הבית, וסיוע לנוטלי המשכנתאות. מאז אותה פגישה נופפו הפוליטיקאים באיומי חקיקה, ובמקביל גיבש כל אחד מהבנקים חבילת צעדים לטובת הלקוחות וסיוע ממוקד לאלו החווים קשיים בהחזר תשלום המשכנתא ומצויים ביתרת עו"ש שלילית. כפי שכתבנו בהקשר זה, ההטבות בדמות ריבית של 1%-3% על העו"ש הן לעג לרש. אפשר היה לבוא לקראת הלקוחות במקומות אחרים - כמו למשל הריבית על המינוס. חלק מהבנקים החל לעשות צעד בכיוון, אך הריבית שגובים הבנקים על האוברדראפט משול לריבית של שוק אפור, גם לאחר שאלו עשו הנחות וקיצצו אך במעט.
בשוק ממתינים לראות האם בכל זאת שר האוצר סמוטריץ’ יקדם חקיקה נגד הבנקים או שמא הוא יסתפק בתחרות שהחלה להתהוות על ליבו של הצרכן, אם כי לבנקים יש מקום עוד לאן לשאוף בשיפור התנאים ללקוחות, במיוחד כאשר לפניהם מונח רבעון נוסף של הנאה מריבית גבוהה ואינפלציה.
האזהרה של הנגיד מפני פגיעה במנגנוני השוק הינה במקום. לא סתם נעמד הנגיד על רגליו האחוריות. לפי הצעת החוק, שירדה ברגע האחרון מסדר היום, אמנם הנגיד הוא זה שיקבע את גובה הריבית שעל הבנקים לשלם על העו"ש, אלא שזו נתונה, כך לפי ההצעה, לאישור משרד האוצר. כלומר, גובה הריבית עלול להיות נתון לשיקול פוליטי - מה שבהחלט יפגע במדיניות המוניטרית בישראל, ומה שיגרור בהתאם הורדת דירוג אשראי במקרה הטוב. לא סתם נתניהו הסיר מסדר היום את הצעת החוק אחרי שהנגיד מתח קו אדום. עכשיו נותר לשאול אם החקיקה בכל זאת תצא לפועל.