"הפתרון האמיתי בסופו של דבר גם לסוגיית הבנקים הוא אותו פתרון – תחרות. יש צעדים שאנחנו צריכים לעשות בצורה מידית, כי יש אנשים שנאנקים. בסופו של דבר מערכת הבנקאות כאן היא אחת הריכוזיות בעולם", אמר שר האוצר, בצאלאל סמוטריץ’, במסגרת דיון בוועדת הכספים.
"זה בא לידי ביטוי בהיקף האשראי, ברמת השירות, טיב השירות, ועלות השירות שהיא מאוד יקרה. אם זה גובה האשראי שאנחנו משלמים, אשראי לכל מטרה, אם זה התשלום על חוב, אם זה התמסורת בין הריבית שהם גובים לריבית שהם נותנים לנו. בסוף המפתח הוא תחרות", הוסיף סמוטריץ’.
"אנו קרובים מאד לנוסחה של חקיקה על רווחי היתר של הבנקים", אמר סמוטריץ’. "הנוסחה שבה יהיה לנו מקסימום רווח ונוכל להחזיר כסף לציבור. הכסף לא יילך לאוצר המדינה, נעריך את הסכום ונייעד סכום מקביל לתוכניות סיוע לקהלי היעד".
לדבריו, מדינת ישראל עשתה בשנים האחרונות הרבה מאוד צעדים לכיוון של תחרות בבנקים, כאשר יש כבר בנקים דיגיטליים חדשים. "הורדנו חסמים ואנחנו פועלים בזה, כולל כניסת גופי פינטק לישראל, אני עכשיו בשיח עם שני גופים בינ"ל בעניין הזה, מה שמקשה עלינו היום לייצר תחרות, זו המודעות החברתית. אנחנו רואים דבקות גבוה של הלקוחות היום לבנקים שלהם, וזה טבעי, אם נצליח לשנות את התודעה הציבורית הזו, אם נעשה קמפיין עכשיו אופוזיציה – קואליציה, זה יעשה שינוי דרמטי", אמר סמוטריץ’.
"מה שמאפשר לבנקים לנהוג בחזירות היום, זה לקחת את הזמן בתמסורת, כי בסוף הם מגיעים לריבית בנק ישראל, אבל עד שהם מגלגלים זה לוקח חודשיים שלושה, חמישה, מול העסקים זה מהיר יותר, ומול משקי הבית זה לוקח יותר זמן, ובכמה חודשים האלה הם עשו 25 מיליארד שקל. השרשור של החלטות הנגיד לפריים מאוד המהיר, ותבמסורת הם לוקחים את הזמן", אמר סמוטריץ’.
"אני לא רוצה להיות פופוליסט, נעשו שורה של צעדים משמעותיים בבנקאות בישראל, בואו נטמיע את זה. יש אירועים שלוקחים יותר מידי זמן, לצערי חתמתי על חתימה נוספת של דחייה הבנקאות הפתוחה, אבל הודעתי לבנק ישראל שלא תהייה יותר דחייה. לו אני הבנקים אני גורר רגלים, כי בנקאות פתוחה תאפשר לאנשים לעבור הרבה יותר מהר בין הבנקים", אמר סמוטריץ’.
לשאלת יו"ר הוועדה לעניין חקיקה לעניין התמסורת השיב השר: "מה כן ומה לא, ולמה - ההתנהגות של הבנקים בלתי מתקבלת על הדעת, הטיפול של המפקח על הבנקים והמפקח הקודם, רחוק מאוד מלהשביע רצון, זה מעט מידי, לאט מידי. אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיה הרבה יותר דרמטי ממה שנעשה עד היום. גם בנק ישראל מבין שהוא צריך לפעול בצורה הרבה יותר נחושה מול הבנקים, הריבית על הפיקדונות והעו"ש זה חשוב, אבל בעיקר לטפל במי שאין לו. להקפיא ריביות, לתת גרייס, לפרוס לתקופה ארוכה יותר.
"אם נחייב מרווח מסוים בין הריבית לאשראי לריבית על פיקדונות, אנחנו עלולים לקבל פחות אשראי. לבנקים אין מוטיבציה לתת אשראי כעת, הם מרווחים מספיק בלי זה. התוצאה תהייה הרבה פחות אשראי למי שצריכים אותו. אנחנו צריכים לחפש ואנחנו מאוד קרובים לנוסחה כזו, אני מקווה לסיים את השיח ולבוא לשתף פה, אני מחפש את הנוסחה שבה יהיה לנו מקסימום רווח, ונוכל להחזיר את הכסף לציבור. הכסף לא ילך לאוצר המדינה, נעריך את הסכום ונייעד סכום מקביל לתוכניות סיוע בדיוק לקהלי היעד", הוסיף.
"הרצון הוא לזהות את האזורים הכי מתקשים ולייעד להם את המענה הנדרש. הרצון הוא גם לא לתדלק את האינפלציה, שכן זו מטרת הריבית, לגרום לכולנו לצרוך פחות ולדכא את השוק, אפשר לאהוב או לא, אבל זו מדיניות הכלכלית המערבית. אם אפעל בניגוד לזה, יצטרכו להעלות עוד ועוד את הריבית. לכן אנחנו מחפשים מענה מדוויק לאוכלוסיות שהכי צריכות את זה, אבל לא יתדלקו את הריבית".
"אנחנו בוחנים עוד אפיקים – למשל קרנות כספיות, אנחנו בוחנים מכרז לפיקדון ברירת מחדל, זה באזורים של תמסורת נכונה יותר. אבל אנחנו צריכים גרייסים, ספיגת ריבית, פריסה לתקופה ארוכה יותר ובקצה סיוע שלנו הממשלה, באזורים שנדע לבזר", אמר סמוטריץ’.