תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת חצי שנה של מגמה לא אחידה בשוקי המניות ואיגרות החוב שהתאפיינה בעיקר בניתוק ברור בין שוקי המניות בעולם לבין שוק המניות בישראל. זאת, על רקע המשך העלאות ריבית על ידי הבנקים המרכזיים בעולם, פיחות השקל מול הדולר וחוסר הוודאות הפוליטית שהשפעתה על שוק המניות בישראל הייתה מכרעת.
החצי הראשון של 2023 בתעשיית הקרנות הסתכם בגיוס כולל של 17 מיליארד שקל, כך לפי הערכת שון אשכנזי, ממיטב בית השקעות. הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות (פדו כ-18 מיליארד שקל), הקרנות הכספיות לעומת זאת גייסו סכום גדול מאד של כ-29 מיליארד שקל. הקרנות הפסיביות גייסו 6 מיליארד שקל.
מגמת הפדיונות בתעשייה האקטיבית המסורתית נמשכה, אך קצב הפדיונות שהיה גבוה מאוד ברבעון הראשון דעך באופן ניכר ברבעון השני של השנה. בתעשייה הפסיבית, הרבעון הראשון התאפיין במגמת פדיונות מתונה, ואילו ברבעון השני התהפכה התמונה בעיקר הודות לגיוסים בקטגוריות של מניות בחו"ל ומניות בארץ. הקרנות הכספיות, המספקות את רמת הסיכון הנמוכה ביותר למשקיעים ומקנות תשואה הדומה מאוד לריבית בנק ישראל, המשיכו לגייס בקצב גבוה מאוד והגיעו לשיא של כל הזמנים בסך נכסיהן.
לאחר שבשנת 2022 נרשמו תשואות שליליות במיוחד במדדי המניות העיקריים בעולם, חצי השנה הראשונה של 2023 התאפיינה במגמה חיובית מאוד כאשר מדד S&P500 עלה מתחילת השנה ב-14.5% מדד הנאסד"ק זינק ב-29.9%, הדאקס הגרמני עלה ב-14.5% ומדד הניקיי חתם חצי שנה חיובית מאוד כשזינק בשיעור של 27.4% והגיע לרמה שלא היה בה מאז שנת 1990.
המגמה החיובית בשוקי המניות בעולם פסחה, כאמור, על המדדים המובילים בישראל, כשבסיכום חצי שנתי מדד ת"א 35 ירד ב-2.6% מדד ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד ת"א 125 ירד ב-2.1%.
מדדי איגרות החוב בישראל חתמו חצי שנה חיובית מתונה במונחים נומינליים כשמדד איגרות החוב הקונצרניות עלה ב-2.8% ומדד ממשלתי כללי עלה בשיעור של 1.0%.
השקל פוחת כלפי הדולר ב-4.9% וכלפי האירו ב-7.5%.
התעשייה האקטיבית בחצי הראשון של 2023
הקטגוריה המגייסת בתעשייה, קטגוריית אג"ח בחו"ל, סיימה את החצי הראשון של השנה עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל, המהווה כ-25% מסך נכסיה בתחילת השנה.
קטגוריות אגד קרנות, מניות בחו"ל וקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות גייסו סכומים קטנים של כ-150 מיליון שקל, כ-170 מיליון שקל וכ-70 מיליון שקל בהתאמה.
קטגוריית אג"ח בארץ כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בהפרש ניכר משאר קטגוריות ההשקעה, פדתה גם את הסכום הגדול ביותר של כ-10.7 מיליארד שקל, המהווה כ-12.8% מסך נכסיה בתחילת השנה.
קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-3.6 מיליארד שקל, המהווה כ-17% מסך נכסיה בתחילת השנה. זו הקטגוריה שנפגעה באופן הקשה ביותר בשיעור יציאת הכספים ממנה.
קטגוריית מניות בארץ פדתה סכום של כ-2.6 מיליארד שקל, המהווה כ-15.3% מסך נכסיה בתחילת השנה.
קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, המהווה כ-9% מסך נכסיה בתחילת השנה.
קטגוריית גמישות סיימה את החצי הראשון של השנה עם פדיון של כ-340 מיליון שקל, שיעור של כ-8.6% מנכסיה בראשית השנה.
התעשייה הפסיבית בחצי הראשון של 2023
בתוך התעשייה הפסיבית ניכר פער משמעותי, כשבסיכום חצי שנתי תעשיית קרנות הסל גייסהכ-4.3 מיליארד שקל, והקרנות המחקות גייסו כ-1.6 מיליארד שקל.
הקטגוריה המגייסת ביותר בתעשייה הפסיבית, קטגוריית מניות בחו"ל, סיכמה חצי שנה עם גיוס של כ-6 מיליארד שקל.
קטגוריית אג"ח בחו"ל, המגייסת השנייה בגודלה בתקופה זו, גייסה סכום של כ-1.2 מיליארד שקל.
קטגוריית מניות בארץ חתמה חצי שנה עם גיוס זעיר של כ-50 מיליון שקל שנבע מגיוס של כ-900 מיליון שקל בקרנות הסל ומפדיון של כ-850 מיליון שקל בקרנות המחקות שקיזז כמעט את כל הגיוס.
בצד הפודות המשמעותיות – קטגוריות אג"ח מדינה וקטגוריית חברות והמרה עם פדיונות של כ-810 מיליון שקל וכ-340 מיליון שקל בהתאמה.