שוק הנדל"ן בעמדת המתנה על רקע העלאות הריבית במשק כאשר מספר העסקאות נמצא בשפל של עשרים שנה, ומחירי הדיור ירדו קלות במדד האחרון במה שנראה כמו תחילתה של ההשפעה של העלאות הריבית. מנגד, מחירי השכירויות של דירות בישראל רשמו עלייה של כ-7% מתחילת השנה בצל העדר היצע של דירות.
אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, סבור כי "הגידול הצפוי בכמות הדירות המוגמרות עשוי למתן מחירי השכירות. התחלות הבנייה ירדו בשני הרבעונים האחרונים לקצב שנתי של כ-55 אלף, בדומה לשנים 2015-19. הפעם, הקבלנים יכולים לחדש בנייה יחסית מהר כאשר הביקוש שוב יתעורר, כי כמות היתרי הבנייה שניתנו בשנה האחרונה נותרה גבוהה בכ-35% מאשר בשנת 2019. חל גידול בכמות גמר הבנייה (קצב של 4 רבעונים). בשנים הקרובות מספר גבוה של דירות מוגמרות צפוי להשתחרר לשוק מכיוון שמספר הדירות שנמצאות בבנייה פעילה עומד בשיא2). ברובן, דירות אלה כבר נמכרו ולא אמורות להשפיע על מחירי הדירות לרכישה. לעומת זאת, הצפת הדירות המוכנות צפויה להגדיל היצע של דירות להשכרה. חלק ניכר מהדירות נרכשו ע"י משקיעים או זוכי מחיר למשתכן שלא מתכוונים לשנות אזור המגורים".
האם התחלות הבנייה שלא למגורים מתאימות את עצמן למציאות?
"בתחום הבנייה שלא למגורים קיימת מגמת גידול ברורה בבנייה לתעשייה, לאחסנה ולהארחה. שטחי התחלות הבנייה למשרדים עדיין ברמות הגבוהות של ערב הקורונה, למרות המעבר לעבודה מהבית וההאטה בתחום ההיי טק. לעומת זאת, התחלות הבנייה למסחר ירדו בחדות. את הירידה בהתחלות הבנייה למסחר אפשר להסביר בשני התהליכים. ראשית, הצרכנים מגדילים צריכה בחו"ל על חשבון בישראל. העסקאות בכרטיסי אשראי בחו"ל צומחות הרבה יותר מהר מאשר בישראל. המשקל שלהן מתוך סך העסקאות בכרטיסי אשראי עלה לראשונה על 10%.
"שנית, מתוך סך העסקאות שנעשו בכרטיסי אשראי בישראל, משקל העסקאות שנעשו מרחוק (במסמך חסר), עולה מהר מאוד ועבר ברבעון הראשון את הרמה של 60% (תרשים 6). בשביל עסקאות כאלה לא צריכים קניונים, אלא מחסנים שנבנים בקצב מואץ", אמר ז’בזינסקי.