המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה שלח הבוקר (ה’) מכתב לשתי יצרניות הלחם המלא הגדולות בארץ, "אשר מחזיקות יחד 89% מהשוק" - דגנית עין הבר ומאפיית אנג’ל, בדרישה לקבלת נתונים מקיפים. המפקח ציין במכתבו כי על החברות להעביר פירוט מלא של מסמכים תוך 21 יום. זאת בהמשך למכתב דומה שנשלח לחברות המשקאות.
אלא שהדרישה תמוהה, לגבי אנג’ל לפחות, שכן הדוחות הכספיים שלה חשופים לציבור מתוקף היותה חברה ציבורית. בדוחות של אנג’ל כתוב כי "חלק מהמוצרים אותם מייצרת החברה אינם רווחיים, אך מתוך הכרח לספק סל מוצרים רחב ומלא לבקשת לקוחותיה ולבקשת הצרכנים הסופיים, החברה עדיין ממשיכה ותמשיך לייצר אותם".
כלומר, הלחם בפיקוח כלל אינו רווחי עבור החברות שנאבקו להעלאת המחיר המפוקח. אנג’ל המאפייה הגדולה בישראל, השתתפה יחד עם מאפיית ברמן ומאפיות נוספות בעתירה לבג"צ לשם העלאת מחיר הלחם המפוקח - ללא הצלחה.
השאלה מדוע במשרד הכלכלה נטפלים למחיר הלחם במקום לטפל ברגולציה ותקנות שמייקרות את הייבוא שנקשר ליוקר המחיה המאמיר. נראה כי במשרד הכלכלה לא מדברים על הלחם המפוקח אלא על זה שכן מצליח להניב לחברות רווחים - הלחם המיוחד. הרווח הגולמי של אנג’ל מתחום הלחם הוא 31% ורובו מיוחס למכירה של לחם עילית ועוגות. במשרד הכלכלה רוצים להכניס את הלחם המלא גם כן לפיקוח. השאלה היא אם במשרד הכלכלה יפגעו בשולי הרווח של הלחם המיוחד, מי יממן ייצור הלחם שכן זה שבפיקוח אינו רווחי?
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמר: ״שוק הלחמים מחיטה מלאה ריכוזי ונמצא בחוסר תחרות קשה שפוגעת באזרחי ישראל שמשלמים הרבה יותר מידי על הלחם שלהם. אין סיבה שאזרחי ישראל ישלמו כל כך הרבה על הלחם שלהם. המונופולים מרשים לעצמם לעשוק את הציבור הישראלי ללא הכרה".
לגהי יתר החברות שנתבקשו לגלות נתונים, התאחדות התעשיינים הגישה היום עתירה לבג"ץ בשמן של חברות המזון, בדרישה לבטל את דרישת משרד הכלכלה בטענה כי הדרישה לא לגיטימית.
קשה שלא לשאול איך ממשלת ימין שאמורה לדגול בשוק חופשי מתערבת באופן כה בוטה בפעילות חברות על הפרור של הלחם.
מדברים על יוקר המחיה
במקביל, משרד האוצר הוציא הודעה ולפיה בשעה זו מתקיימת ישיבת ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה ובה סמוטריץ’ הציג צעדים ראשונים במאבק ביוקר המחיה ובהורדת חסמי יבוא. על-פי הצעת השר תוך 45 יום תובא לאישור ועדת השרים החלטת ממשלה הכוללת עקרונות לחוק שפותר את בעיות היבוא על בסיס "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם בייבוא ישיר וגם בייבוא מקביל. בתוך כך, יכלל מסלול ירוק לייבוא על בסיס העיקרון הנ"ל בתחומי משרד הבריאות מזון ותמרוקים, במשרד החקלאות במזון, בתחום משרד הכלכלה בתקינה ובתחום משרד האנרגיה מוצרי חשמל.
העקרונות שילוו את החלטת הממשלה ואת החוק הן: כל מוצר שמשווק באירופה יכנס לישראל. הכניסה לישראל תהיה על בסיס הצהרה למכס וללא בדיקות נוספות. חריגה לעיקרון זה יהיו באישור רה"מ ושר האוצר בלבד. כל זאת יעשה תוך בחינת הצורך לאיחוד הסמכויות לצורך קידום החוק במשרד הכלכלה.
בשורה התחתונה, הממשלה ממשיכה להציג דיבורים ללא מעשים. עוד ועוד כותרות על עוד חברות שנכנסות ויוצאות ממשרדי החקירות, עוד הצעות ושום דבר קונקרטי. צריך להמתין להתפתחויות בתקווה שההצעות והדיונים יתגלגלו למחירים.