"אנחנו נמצאים היום בתקופת מעבר בנדל"ן של כשנה שנתיים. עליית מחירי הדירות נבלמה ונתוני הלמ"ס מראים שמחירי הדירות החדשות ירדו כבר בכמה אחוזים, זאת עוד לפני שקלול הטבות והנחות. בעבר, היו הרבה טענות כנגד הממשלות השונות שלא הצליחה להגדיל את ההיצע, אך אם מתבוננים על מה שקרה בעולם, כנראה שקשה לבלום עליות מחירים כשהריבית אפסית. וזה אפילו במדינות שאין להן אתגר דמוגרפי עם גידול של 2% בממוצע באוכלוסייה כמו אצלנו", אמר דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים בכנס של EY.
"נדל"ן זה ענף משק מרכזי בכלכלה שהאוכלוסייה שלה צומחת ב-2% לשנה. זה לא אומר שמחירים לא יכולים לתקן למטה, אני מספיק ותיק בשוק, וזוכר שגם בישראל בתחילת שנות האלפיים ועד 2007 המחירים ירדו נומינלית ביותר מעשרה אחוזים", הוסיף קוטלר.
"הירידה הניכרת במדדי הפעילות של הענף משקף כניסה לעמדות המתנה. כן השוק נמצא בהמתנה. ברבעון הראשון של 2023 התחלות הבניה ירדו ב-26% לעומת השיא שנרשם ברבעון המקביל ב- 2022 לקצב שנתי של כ-56 אלף דירות, מספר העסקאות בדירות חדשות ויד שנייה בחודשים ינואר-אפריל היה נמוך ב-45% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והירידה בביצועי במשכנתאות בהתאם. כפועל יוצא, מלאי הדירות הלא מכורות במגמת עלייה, קיים מלאי דירות של כ-55 אלף יחידות, זה פחות מהצרכים הדמוגרפיים של ישראל לשנה אחת שעומדים על כמעט 60 אלף דירות לשנה.
"כידוע, עליית מחירי הדיור והשכירות הגדילה את הפערים החברתיים. להבנתי, דווקא תקופת ההמתנה הינה הזדמנות לצמצום הפערים הללו. בסוף פונקציית המטרה של הממשלה ושל כולנו צריכה להיות שהתחלות הבנייה יישמרו ברמה גבוהה, כי הדמוגרפיה בישראל לא לוקחת הפסקה. בואו נזכיר לעצמנו, בעוד כ-6 שנים יהיו בישראל מיליון איש נוספים, כמו האוכלוסייה של ירושלים, העיר הגדולה בישראל. אין לנו את המותרות להאט את קצב הבנייה בטווח הזמן הבינוני", אמר קוטלר.
לגבי סביבת המאקרו ולחצי האינפלציה, אמר קוטלר: "אפשר להתווכח מהו שיעור אינפלציה האופטימלי, אבל אני חושב שאסור להשלים עם אינפלציה של כמעט 5%. במצב הקיים בנק ישראל ונגיד בנק ישראל נאלצו להתערב. אפשר לבלום נקודתית עליות מחירים, אבל התשובה לאינפלציה כתופעה מקרו-כלכלית, היא בידי בנק ישראל. אני מדגיש מכאן את החשיבות שיש לעצמאות ויציבות הבנק המרכזי להתמודדות עם האינפלציה ויתרה מכך - ליציבות המשק הישראלי כולו. לשמחתנו, יש סימנים ראשונים של התמתנות באינפלציה בעולם ובישראל לקצב חזוי של כמעט 3%, אולם חשוב להדגיש שמדובר בתהליך שלוקח זמן. בכל מקרה, נראה כי מרבית העלאות הריבית, בעולם ובישראל, הן מאחורינו".