קרדיט: יח"צ
קרדיט: יח"צ

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את בקשת משרד האנרגיה והתשתיות להגדיל את היקף מכסת השטחים עליהם ניתן להקים פאנלים סולאריים על הקרקע.

עד היום, במסגרת החלטת המועצה משנת 2020, הוגבל האישור להקמת מתקנים קרקעיים רק לשטח של עד 20 אלף דונם, אלא שלאור בקשת המשרד, נעתרה כעת המועצה להגדיל באופן משמעותי את המכסה ב-35 אלף דונם נוספים. מתוך מכסה זו, 15 אלף דונם ייועדו להקמה של מתקנים גדולים ועוד 10 אלף דונם להקמה של מתקנים בינוניים במחוזות. בנוסף, דיון על 5000 דונם נוספים יתקיים בעוד כחצי שנה לאחר מעקב אחר הסרת חסמים בנושא של תיקון תקנות, עידוד הקמה בדוד שימוש, הסרת חסמים סביבתיים וכדומה.

מדובר בהחלטה משמעותית שתסייע לישראל לעמוד ביעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, שכן במצב הנוכחי, החל משנת 2025 לא ניתן יהיה לקדם תוכניות להקמת מתקני ייצור בינוניים וגדולים נוספים של מתקנים קרקעיים של אנרגיה מתחדשת, מה שעשוי לייצר קיפאון בשוק האנרגיות המתחדשות וחוסר יכולת לעמוד ביעדים של 2030.

במשרד האנרגיה והתשתיות הסבירו במהלך הדיון כי שנה מאז פורסמה מפת הדרכים של משרד האנרגיה והתשתיות לעמידה ביעדי המתחדשות, הוקמו בפועל מתוך הפוטנציאל שהוגדר לייצור חשמל סולארי בדו שימוש פחות מ-20% ממתקנים אלו, מה שמעכב ומקשה את העמידה ביעדי המתחדשות.

ממיפוי החסמים העיקריים שנעשה על-ידי המשרד, עלה שחלק המחסמים להקמת פאנלים סולאריים בדו-שימוש, הינם בין היתר בשל הליכים בירוקרטיים ברמה מקומית למתן היתרי בנייה, וזאת למרות אישורה של תמ"א סדורה בנושא וצעדים נוספים במקביל שמוביל המשרד.

עוד ציינו במשרד, כי קיימות תכניות בהיקפים משמעותיים שיכולות לסייע לפריפריה ולתת אפשרות לפיצוי סביבתי וכן מענה גם לייצור אנרגיה סולארית לשנת 2030 ומעבר לכך, ואין לחסום את קידומן בגלל התניית השטחים, שכן הן יוכלו לסייע להגדלת אחוז הייצור של האנרגיות המתחדשות בתמהיל הייצור.

נציגי המשרד הסבירו כי לאור העובדה שתחזית הביקוש הנדרשת בשנת 2030 עומדת על כ-17,000 מגה וואט של אנרגית שמש, לאור הפער הקיים בין הפוטנציאל להקמה בפועל, יש צורך בעשרות אלפי דונם נוספים לעמידה ביעדי המתחדשות ולתכנון שהוא מעבר לשנת 2030.

בדיון נאמר כי במקביל לקידום מתקנים קרקעיים, ימשיך המשרד לקדם את הייצור הסולארי בשטחים מבונים ובדו שימוש תוך ניסיון למצוא אפשרויות חדשות לקידום אנרגיות מתחדשות (כדוגמת בתי עלמין, גדרות, שבילי אופניים וכו’), זאת לאור העובדה שקיימת חשיבות לתמהיל גדלים של מתקני ייצור לאנרגיה מתחדשת.

בהמשך היום צפויה המועצה לאשר גם את תוכנית המחקר והפיתוח להקמה של מתקנים אגרו וולטאיים, תוכנית משותפת של משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החלאות ופיתוח הכפר, שבשלב הבא תעבור התוכנית לאישור הממשלה. מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה, פורצת דרך, לייעול השימוש בקרקע, שתסייע לעמידה ביעדי ייצור חשמל נקי, תוך בחינת ההשפעה על יכולת הייצור החקלאי. מדובר בהיקף כולל של כ-2,000 דונם לקידום הבחינה המחקרית בכ-120 פיילוטים. היקף התכנית עומד על כ-17 מיליון ₪ לשנת 2022: 14 מיליון שיוקצו ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ועוד 3 מיליון ממשרד האנרגיה והתשתיות. ההערכה מדברת על הספק חשמל ביחד של בין 150-200 מגה וואט.

הפיילוטים יאפשרו פריסה של מתקנים לייצור אנרגיה סולארית בחלקות חקלאיות ברחבי הארץ, בטכנולוגיות שונות ובמגוון גידולים חקלאיים, במסגרת תמ"א 10/ ד/15 וילוו בבקרה של המדענית הראשית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

מדובר בצעד מהותי אותו מקדמים משרדי האנרגיה והתשתיות והחקלאות ופיתוח הכפר במסגרת החלטת הממשלה להגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030, תוך שמירה על המשך תפוקה של תוצרת חקלאית מניבה באותם השטחים וייעול השימוש בקרקע חקלאית, ובהמשך לצעדים הרבים ולמאמץ הנרחב של המשרדים לעבור לייצור חשמל נקי ככלי להתמודדות עם משבר האקלים, לקידום חקלאות מקיימת, ולאפשר מקור הכנסה נוסף לחקלאי ישראל.

מתקן אגרו פוטו-וולטאי הוא מתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית, אשר משלב פעילות חקלאית לאורך כל חיי המתקן. הצלחת השילוב מותנית בקביעת תנאים שיאפשרו לגידולים החקלאיים להתקיים ולשמור על היבול ועל איכותו. לשם כך נדרש המחקר החקלאי המלווה. השאיפה היא שישראל תהווה מקור לידע לייצור חשמל סולארי, תוך שמירה על התנובה החקלאית.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש