ישראל מתבלטת כמדינה בעלת הכנסה גבוהה ב-34 השנים האחרונות שנמדדו, כך על פי דו"ח המדינות הקטנות שבוצע על ידי מכון המחקר של קרדיט סוויס (Credit Suisse), בו נבדקו רמות ההכנסה של המדינות הקטנות ברחבי העולם בשנת 1987 ובשנת 2021.
ממצאים אלו מדגישים את הפיתוח הכלכלי והשגשוג המרשימים של ישראל כמדינה קטנה. עוד עולה מן מהחקר כי כמעט 50% מהן שהצליחו להתקדם ברמות ההכנסה שלהן בין השנים 1987 ו-2021, עם הישג גבוה מהשיעור שנראה במדינות בינוניות וגדולות.
עוד מסמתן כי הבנק העולמי מכיר בהתקדמות שנעשתה במדינות אלו, לדוגמה, קרואטיה ורפובליקת הצ’כית, שדורגו ב-1987 כמדינות בעלי הכנסה בינונית נמוכה, ונחשבות כעת למדינות בעלות הכנסות גבוהות. עבור מדינות קטנות, קיימות אתגרים מרובים בתחזוק רמת ההכנסה שלהן, ולראיה ההכנסה הגבוהה של מדינת ישראל מחזיקה מעמד לאורך השנים ומשקפת את הגמישות הכלכלית וההצלחה שלה.
מכון המחקר של קרדיט סוויס בחן פרמטרים שונים הן של נקודות חוסן והן של פגיעות לכלכלות של המדינות הקטנות. פרמטרים אלו נבחנו והשוו בין המדינות הקטנות השונות ברחבי העולם. לפי המחקר, ישראל מציגה יתרונות חוסן מובהקים ונקודות של פגיעות. בנוגע לפגיעות של הכלכלה הישראלית ניתן למנות את ההון האנושי הזר שמהווה גורם מרכזי בכלכלה. ישראל גם נמצאת מעל הממוצע בסיכוני בריאות וכן בריכוז הייצוא, ונמצאת מתחת לממוצע באסונות טבע, ייבוא אנרגיה, ריכוזיות בייבוא ופתיחות כלכלית.
בנוגע לחוסן הכלכלי, ישראל מתגאה ביציבות מאקרו-אקונומית וחדשנות שנמצאת מעל לממוצע. היא מדורגת ברף הממוצע מבחינת גיוון כלכלי, הון האנושי ובריאות. אולם, היא נמצאת מתחת לממוצע בהגנה סוציאלית, שיוויון חברתי, ניידות חברתית, ובממשל.
הממצאים הללו מסייעים בהבנת הנקודות החזקות שתורמות לכלכלה במדינה, והנקודות שיכולות לאתגר את המשך פיתוחה הכלכלי והאופן שבו הפרמטרים השונים מאזנים זה את זה ומאפשרים לנו לשמור על כלכלה חזקה ויציבה.
שרה קרנזי וובר, מנהלת מחלקת הכלכלה השווייצרית בקרדיט סוויס. "החל משנת 1945, נרשמה עלייה משמעותית במספר המדינות שהובילה לירידה ניכרת בגודל הממוצע של המדינות. השינוי הזה מעיד על מגמה חשובה המתחוללת ברקע: התחזקותן של המדינות הקטנות. מדינות קטנות הצליחו להתגבר על החסרונות הקשורים לגודל בעזרת פתיחות כלכלית. יחסי הגומלין האלה הובילו גם לירידה בחשיבות של הממדים הפיזיים מבחינת כוח, שבאופן היסטורי היה קשור לגודל הטריטוריה ולעוצמה צבאית, וכתוצאה מכך לירידה בסיכון לסכסוכים. בסביבה יציבה שכזו, קל יותר להיות קטן וגם להצליח. עם זאת, יש מספר רב של אתגרים חדשים, כולל שינויים בסדרי היחסים הבינלאומיים, סיכונים למגפות ושינויי אקלים. לפיכך, מדינות קטנות חייבות להיות ערניות במיוחד לזעזועים גלובליים שעלולים לאיים על הרווחה הכלכלית שלהן".
86 מדינות קטנות ברחבי העולם
דוח המדינות הקטנות מעדכן את המסגרת התאורטית מהמהדורות הקודמות במטרה להגדיר מהן מדינות קטנות. במהדורה החדשה, גודל הדגימה התרחב וכולל את כל 193 המדינות החברות באו"ם. המחברים מאמצים בדוח גישה רב-ממדית המבוססת על ניתוח רכיבים מרכזיים, במטרה להצליב בין גודל הטריטוריה לבין האוכלוסייה ולחשב את מדד גודל המדינה. במחקר זוהו 86 מדינות קטנות ברחבי העולם ונלקחה דגימה של 32 מדינות. כדי לנתח את המדינות הקטנות ולהשוות בין נקודות החולשה וגורמי החוסן שלהן לבין אלו של מדינות גדולות, המחברים משתמשים בשני מדדים נוספים. מדד הפגיעות הכלכלית (Economic Vulnerability Indicator, או EVI) משקף את החשיפה של כלכלה מסוימת לזעזועים, בזמן שמדד החוסן הכלכלי (Economic Resilience Indicator, או ERI) יוצר מסגרת המאפשרת להעריך את החוסן הכלכלי של מדינה מסוימת – היכולת שלה להתמודד עם זעזועים מהסוג הזה – והמוכנות שלה להסתגל לנסיבות כלכליות משתנות.