השקל היה המטבע החלש בעולם בשבוע שעבר, וזאת בצל ההתנעה מחדש של הרפורמה המשפטית כפי שאותת ראש הממשלה נתניהו לאחר אישור התקציב, וברקע להתבטאות החריגה של הרמטכ"ל הרצי הלוי לגבי האפשרות לתקיפה באיראן. הפיחות של השקל צפוי להתגלגל לאינפלציה ובהתאם להמשך העלאות הריבית בישראל, מה שצפוי להכביד על הציבור הישראלי והוסיף ליוקר המחיה.
בישיבת הממשלה הבוקר נתניהו "נכנס לאירוע" בטיפול ביוקר המחיה, כאשר אמר בישיבת הממשלה: "הנחיתי את מזכיר הממשלה להביא לישיבתה הבאה של הממשלה הצעת החלטה להקים ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה. אני אעמוד בראש הוועדה הזאת, יחד עם שר האוצר, שר הכלכלה, שרים נוספים וגורמי מקצוע".
נתניהו הנחה את השרים להביא לידיו תוכניות לעידוד התחרות, הורדת מכסים ושבירת מונופולים. לא נותר אלא לשאול מדוע אף אחד מהצעדים הללו לא בא לידי ביטוי בתקציב שרק אושר בשבוע שעבר. למעשה, גם הסעיף שכן בא לעשות צעד להחלשת המונופולים בקשר לייבוא מקביל, הוסר מהתקציב, בלחץ הלובי החזק של הרשתות הענק.
אחת מהן ממש לא מתרשמת מהנכונות של הממשלה להיכנס לעובי הקורה וממשיכה להעלות מחירים. כפי שראינו בדוחות דיפלומט שפורסמו הבוקר למרות העלאות המחירים הרווחיות הגולמית שלה ירדה, וכך גם הרווחים, בין היתר מגריפת שכר נאה לשדרת ההנהל, אך לא רק. הפיחות של השקל גורר עמו התייקרות של הייבוא, ואת העלייה של המחירים סופג הצרכן הישראלי.
אם נתניהו באמת היה רוצה להלחם ביוקר המחיה אפשר היה לעשות כך דרך חוק ההסדרים. מדוע נתניהו מתאמץ להקים וועדה מיוחדת לטיפול ביוקר המחיה כאשר אפשר לפתור במהירות את הבעיה שהתרגשה על המשק ומכבידה על הכלכלה. צריך להסיר את "האקדח שמונח על השולחן", כפי שתיאר אתמול הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט את הרפורמה המשפטית.
חוסר הוודאות שנוצר בעקבות הפלונטר הפוליטי עם השקת הרפורמה, הביא להתנהגות חריגה בשוק המט"ח. לא רק שהקורלציה של הדולר-שקל התנתקה מהשוק האמריקאי (שמהלכי הגידור של המוסדיים גררו קורלציה מושלמת למטבע המקומי), הדולר התחזק מול השקל בזמן שבעולם הוא מאבד גובה, והציבור הישראלי מרגיש את זה בכיס.
וזה לא הסוף. הריבית במשק עלולה להמשיך לעלות ככל שזה תלוי בנתוני מהכלכלה, לצד חוסר הוודאות. "לאחר אישור התקציב בכנסת ציפינו למילות הרגעה מכיוונו של ראש הממשלה בנושא החקיקה המשפטית החד צדדית כאשר יציבותה של הקואליציה מחוזקת. שילוב הגורמים, כולל חשש להסלמה ביטחונית, ירידות בשוקי המניות בעולם ביום רביעי שעבר ודברי נתניהו לגבי קידום החקיקה תרמו לפיחות של 2% בשקל מול סל המטבעות בשבוע האחרון", אמר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "לאחר החלטת הריבית, המשנה לנגיד אנדרו אביר הדגיש את חשיבותו של שע"ח על האינפלציה ולכן גם על המדיניות המוניטארית. כעת, ללא התחזקות בשקל או הפתעת מדד כלפי מטה במאי, מתחזקת הערכה שצפויה העלאת ריבית נוספת בישראל ל-5%. כמובן שהסיכון טמון בהמשך העלאת ריבית בנק ישראל מעבר ל-5.25%".
התנודתיות של שער החליפין גבוהה יותר
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי "הפיחות, כמו הגשם, יש בו ברכה, אבל התזמון הוא בדרך כלל לא נוח. מתחילת השנה הפיחות של השקל מול הסל הגיע ל-5.7%. התבטאויות של בכירים במערכת הביטחון לגבי עליית הסיכונים לעימות היו כנראה גורם מרכזי שפעל להחלשת השקל. לכך יש להוסיף את האופן שבו אושר התקציב בכנסת, כאשר מראש הסיכויים לעמוד ביעד הגירעון נראים נמוכים, ותוספות למשרדים אושרו ללא מקור תקציבי ברור, אלא בהנחה שייווצרו רזרבות בהמשך, גם היא כנראה תרמה לפיחות. ראינו בעשור האחרון תקופות של החרפה במצב הביטחוני וגם גירעונות תקציביים גבוהים בהרבה מאלו שנהיה בהם השנה, אבל תנאי הרקע הם שונים עתה – ההשקעות בהייטק פחתו, העודפים הגדולים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים כנראה גם יפחתו השנה, ולכן התנודתיות של שער החליפין היא גבוהה יותר. הריבית הדולרית בשוק המקומי גבוהה באופן ניכר מהריבית השקלית, וזה מגביר את הנוחות של משקי בית ועסקים להיחשף למט"ח".