בנק ישראל צפוי להכריז היום (ב’) בשעה 16:00 על גובה הריבית במשק. לפי הערכות בנק ישראל יעלה ריבית בשיעור של 0.25% לרמה של 4.75%.
יחד עם זאת, נתוני מדד המחירים לחודש אפריל שעלה באופן חריג מהמצופה ב-0.8%, מצביע כי קצב האינפלציה בישראל מתקשה להתמתן לעת עתה, מה שמקשה על בנק ישראל לאותת על סיום העלאות הריבית, בדומה למקבילו האמריקאי.
"הודעת הריבית היום אחר הצהריים תעמוד בסימן ניסיון של שוק ההון לדלות רמזים מדברי ההסבר של ההודעה אודות המדיניות בחודשים הבאים, שכן לרוב הדעות הפור היום כבר נפל והריבית תעלה 0.25% ל-4.75%", אמר רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי-טפחות. "בתחילת אפריל נקט בנק ישראל צעד דומה, מאז התפרסם מדד אפריל שטרף את הקלפים לאחר שעלה 0.8% - פי 2 מהציפיות. עקב כך, לא ניתן לשלול לגמרי העלאת ריבית של 0.5%, אם כי לדעתי מהלך כזה יפתיע בכל זאת השוק.
"על בנק ישראל יהיה לגשר בין קצב האינפלציה בפועל, שעומד על 5% ב-12 החודשים האחרונים וגבוה פי 2.5 מאמצע יעד האינפלציה (1%-3%), לבין האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים, העומדת על כ-3% בחודש האחרון ולמעשה נושקת לרף העליון של רמת היעד. אני מעריך כי הפער הגבוה בין האינפלציה בפועל לאינפלציה הצפויה מצביע על כך שהשוק רוכש אמון ליכולתו של בנק ישראל למתן, באמצעות 9 העלאות הריבית שנעשו במהלך השנה האחרונה, את האינפלציה", אמר מנחם.
"מבחינת בנק ישראל, הרבה מוטל על הכף, שכן הוא צופה אינפלציה של 3.9% השנה ו-2.3% בשנה הבאה קרי, כבר במהלך המחצית השנייה של השנה אמורה האינפלציה לשנות כיוון ולרדת משמעותית. משימה זו לא תהייה פשוטה, בלשון המעטה, שכן עד כה האינפלציה רשמה מגמת עלייה. רכיב מרכזי שלה (כ-26%) מהווה סעיף הדיור, שעולה בקצב מהיר, יחסית, ולעת עתה אינו מגלה סימני האטה. עד כה האינפלציה "דביקה" ולא ניתן להצביע על שינוי הכיוון המיוחל. ככלל, זה 14 חודשים גבוה קצב העלייה של האינפלציה הבסיסית בישראל (אינפלציית הליבה) מ-3% ולאחר שרשם קפיצת מדרגה הוא נע בעקביות סביב רמה גבוהה של 5 אחוזים. מדד זה משקף טוב יותר את הביקושים בתוך המשק ובנק ישראל היה מעוניין כי הם יצטננו, כדי לשכך את לחצי המחירים. בנק ישראל ייקח בחשבון גם את שוק העבודה, שנתוניו האחרונים מצביעים על איתנות גבוהה – שיעור התעסוקה גבוה, שיעור הבלתי מועסקים נמוך מאוד (ולמעשה משקף תעסוקה מלאה) ומספר המשרות הבלתי מאוישות אמנם פחת, לאחרונה, אך עדיין גבוה. הירידה היא ככל הנראה תוצאה של שכירת עובדים, לפי נתוני סקר החברות האחרון של הלמ"ס.
מעניין יהיה לראות האם בנק ישראל יתייחס לנושא דיוני התקציב לקראת ההצבעה על אישורו בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עוד החודש. "בנק ישראל ירצה לראות כי מסגרות ההוצאות והגירעון נשמרות וכי התקציב ימשיך לשקף חתירה לתוואי גירעון פוחת", אמר מנחם. "בנק ישראל צפה בחודש שעבר גירעון של 0.9% תוצר השנה ובשנה הבאה, בעוד הכלכלנית הראשית של האוצר מעריכה כי הגירעון יהיה גבוה יותר ויעמוד על 1.1% תוצר השנה ו-1.35% תוצר בשנה הבאה (עדכון כלפי מעלה מהתחזית הקודמת שלה). בשוק חוששים מגירעון גבוה יותר ומציינים כי "למזלה" של שנת 2023, מחציתה עמד בסימן תקציב המשכי, שריסן את ההוצאות. אם אכן הגירעון יהיה גבוה יותר, יאתגר הדבר את בנק ישראל".