ההחלטה של בנק ישראל השבוע לא צפויה להיות קשה מדי. מדד המחירים לאפריל אומנם הפתיע עם עלייה של 0.8%, אך לא צפוי לגרום לבנק ישראל לחרוג מעלייה של 0.25%. ההפתעה העיקרית הייתה בסעיף הנסיעות לחו"ל. בחינת קצב האינפלציה השנתי על פי המדדים האחרונים, שיטה שבה משתמש בנק ישראל לאחרונה, מראה שגם לפי שלושה, ארבעה ושישה החודשים האחרונים לא ניכרת עלייה בקצב האינפלציה.
ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון נותרו בתוך תחום היעד. ההפתעה במדד אפריל לא גרמה לעלייה בתחזיות האינפלציה של החזאים. הצריכה הפרטית שמשפיעה על האינפלציה ירדה ברבעון הראשון. גם האינדיקאטורים השוטפים מצביעים על התמתנות בביקושים. חלה ירידה בקצב הצמיחה במחירים קבועים בפדיון במסחר הקמעונאי, ברכישות בכרטיסי אשראי ובמכירות ברשות השיווק.
שוק העבודה ממשיך להיות חזק. שיעור האבטלה ירד גם בחודש אפריל ללא שינוי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. יחד עם זאת, מספר משרות פנויות ממשיך לרדת. השכר הממוצע הריאלי יורד.
היקף הפעילות בשוק הנדל"ן ממשיך להתמתן. הירידה במכירות דירות יד שנייה אף האיצה. היקף המשכנתאות נותר נמוך.
מאז החלטת הריבית הקודמת השקל פוחת בכ-1.6% מול הדולר ובכ-0.7% מול סל המטבעות. עצירת החקיקה בנושא הרפורמה המשפטית ועלייה בציפיות לעליית ריבית לא חיזקו את השקל. לא נראה שהריבית משפיעה כעת משמעותית על שע"ח. מאז חודש מרץ הציפיות לריבית בארה"ב ירדו בחדות בלי ירידה מקבילה בישראל, אך לא ניכר שזה השפיע על שע"ח.
הבנקים המרכזיים בעולם מיתנו קצב העלאות ריבית וחלקם אף עצרו. כמעט לא רואים עליות של 0.5%.
השאלה הגדולה היא האם זאת תהיה עליית ריבית האחרונה?
אחרי פרסום מדד המחירים, הציפיות לעליית ריבית עלו משמעותית והריבית העתידית ל-3 חודשים מגלמת שריבית בנק ישראל תגיע ל-5%.
אנו מעריכים שהסיכויים נוטים לעליית ריבית נוספת גם בפעם הבאה: ראשית, עד החלטת הריבית ב-10/7 יתפרסם מדד המחירים לחודש מאי שיעלה לפי התחזית שלנו ב-0.6%, מה שישאיר את קצב האינפלציה השנתי ללא שינוי ברמה של 5%. מדד מאי אף "חשוד" להפתיע בגלל מספר רב של הודעות של חברות המזון לגבי התייקרויות.
צריכים גם לקחת בחשבון, שמבנה האינפלציה בישראל שונה מאשר במדינות האחרות. העלייה במחירי המוצרים בישראל הרבה יותר נמוכה מאשר בארה"ב ואירופה. לעומת זאת, מחירי השירותים עולים בישראל בשיעור דומה או אף גבוה יותר. הרכב זה עשוי להעיד על אינפלציה "דביקה" יותר, מה שעשוי לתמוך בעליית ריבית נוספת.
עדות נוספת ל"דביקות" האינפלציה מתקבל מפירוק האינפלציה לרכיבים הסחירים, שכוללים בעיקר את המוצרים שניתן לייבא והלא סחירים, שכולל בעיקר את השירותים, אך לא רק. קצב האינפלציה של הרכיבים הסחירים ירד מ-5.4% בינואר ל-4.2% באפריל. לעומת זאת, ברכיבים הלא סחירים הוא נותר יציב ברמה של 5.4%, הגבוהה מאז 2009.
בשורה תחתונה, אנו מעריכים שהריבית תעלה השבוע ב-0.25%, אך זאת עשויה לא להיות העלייה האחרונה.
**הכותב הוא הכלכלן הראשי של מיטב**