לקראת העברת התקציב לשנים 2023-2024 בממשלה, האוצר חתך את תחזית הצמיחה למשק ב-2023 לרמה של 2.7% בלבד לעומת 3% בתחזית הקודמת, והעלה את תחזית הגרעון ל-1.1% לעומת תחזית קודמת של 0.8%. ויש 13.7 מיליארד סיבות להאמין שזו רק ההתחלה.
קרן הארנונה עברה - הרשויות שובתות
עוד קודם לכן, בזמן שישנתם, ועדת הכספים אישרה הלילה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן הארנונה. על פניו, המטרה לחזק את הרשויות החלשות מצויינת. ברור לכולם שצריך לסייע לרשויות שלא מערימות קשיים על בנייה בתחומן. עכשיו השאלה היא רק מאיפה יבוא הכסף, והאם בשביל הסכומים הקטנים שקרן מתכננת לגבות זה שווה את הטרחה, או מה שיפתור את משבר הדיור.
הדרך ל"צדק חלוקתי" עקומה ומאחורי הטענות היפות עומדת עבודה מרושלת במקרה הטוב, וזדונית במקרה הרע. החוק נותן תמריצים שליליים לעיריות שבנו אזורי מסחר ותעשייה טובים, ופרקטית לא ברור אם סכומי הגבייה מצדיקים את כל הבלאגן שנוצר.
הרי אם אכן עסקינן מדובר ב"צדק חלוקתי" אפשר היה ’לזרוק’ כמה מיליונים לרשויות החלשות שאיתם יבנו תשתית ליצירת תעשייה ומסחר, או מעודדים בהטבות מס לחברות מעבר לגבול קרית גת. איפה "הצדק החלוקתי" על הארנונה שמשלמים מפעלי ים המלח ומלונות ים המלח, למשל, למועצה איזורית של 5 ישובים קטנים בעוד רוב עובדי המלונות והמפעלים הם תושבי ערד, דימונה, והסביבה? מי שנהנה מאותם כספי ארנונה אלו תושבי עין גדי, נאות הכיכר, עין חצבה, עין תמר, נווה זוהר, הר עמשא. אוכלוסיית הקבע של המועצה האזורית היא הקטנה מבין המועצות המקומיות בישראל, אז ה"צדק חלוקתי" פסח משום מה על המקום הזה.
אבל קרן הארנונה זה כסף קטן, או אפשר לומר אפילו ספין שמסמא את עיני הציבור מ-13.7 מיליארד שקל של כספים קואליציונים. קרן הארנונה לקחה את תשומת הלב מהכספים הקואליציוניים של מחולקים בתקציב הדו שנתי.
אין בעיה עם חלוקת כספים למגזרים שהפוליטיקאים שמייצגים, ציבור כזה או אחר, אלא שהחריגה המהותית לעומת שנים עברו משקפת את הדורסנות של הממשלה. באף אחת מהשנים האחרונות בעשור החולף הסכומים לא חצו את ה-2.7 מיליארד שקל, מלבד 2019 שבה הסכום היה 3.1 מיליארד שקל), ולרוב הסכמוים היו סביב המיליארד שקל. השנה, שיכרון הכוח של הממשלה בא לידי ביטוי היטב בסכום של 13.7 מיליארד שקל.
ומאיפה יגיע הכסף? הממשלה צופה כי הגרעון יעמוד על 0.9% מהתוצר השנה, אלא שבגופים הפיננסיים הבינלאומים, כמו S&P, חושבים אחרת, וצופים גרעון של 2.5%. בשוק המקומי הפעילים אף הגדילו את התחזית לגרעון של 3%. לא מן הנמנע שהממשלה תעלה מסים על מנת לממן את התענוג, במיוחד כאשר מנועי הצמיחה המהותיים של המשק נמצאים בהאטה. ולכן, קרן הארוננה היא חלק מהעלאת מס גם אם לא קראו לכך בשמה.