הנה לכם תנודתיות: מדד המחירים לחודש אפריל 2023 עלה 0.8%, פי 2 מההערכות המוקדמות. כזכור, מדד מרץ היה ברף הנמוך של ההערכות המוקדמות, מדדי ינואר ופברואר הפתיעו כלפי מעלה ושני המדדים לפני כן היו נמוכים/ברף התחתון שלהן.
ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד שוב 5.0% והמדד לא מזון ואנרגיה עלה 4.7%. בשני המקרים, עליית המדד נותרה כמובן גבוהה. בניגוד לחודש הקודם, אפילו השפעה "טכנית" (מדדים גבוהים מהשנה שעברה שיצאו מהחישוב) לא סייעה למדד ומכל מקום לא מסתמנת האטה של ממש.
גם במבט לארבעת החודשים האחרונים, נבלמה ירידת המדרגה בקצב עליית כל מדדי המחירים – הכללי, ללא דיור וללא דיור, ירקות ופירות.
בשורה התחתונה, המדד עלה הפעם הרבה מעבר להערכות השוק, ובמבט ל-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 5.0%. כמובן מדובר בקצב גבוה פי ½2 מאמצע רמת היעד.
יש לציין כי ירידת מחיר האנרגיה עוד הייטיבה קלות קלות עם התוצאות. המדד ללא אנרגיה אף עלה 0.9%.
המדד ללא דיור וללא עונתיות עלה 0.5%, פי 5 מעלייתו בחודש הקודם, כך שההאטה מהחודש שעבר שוב שינתה כיוון. לפחות, קצב השינוי של המדד ללא רכיבי המזון, הירקות והפירות, האנרגיה והדיור, נותר על 2.8%, נקודת אור בודדת אולי במבט להמשך.
אשר למדיניות הריבית, קצב עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים נותר גבוה ומתיישב עם העלאת ריבית של 0.25% לפחות במועד הקרוב (22 למאי). כמו כן, מדד מאי 2022 רשם עלייה "רגילה" של 0.5% ובהינתן ההערכות הגבוהות יותר כיום אודות מדד מאי 2023 (0.6%+ עד 0.7%+), נראה כי אכן תמה הירידה ה"טכנית" של האינפלציה השנתית, שהשפיעה על החודשים הראשונים של השנה; מדד אפריל ומדדי החודשים הבאים ישרטטו תמונה משקפת, גבוהה יותר.
בתוך כך, שוק העבודה מוסיף לגלות איתנות. היום נמסר כי אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה ירד מ-3.8% בחודש מרץ ל-3.6% בחודש אפריל. בנק ישראל היה מעונין לראות התרככות של שוק זה – בשל השלכותיו המרחיבות על שכר העבודה.
הכנסת חזרה למושב הקיץ והמחלוקת המשפטית עשויה לשוב לסדר היום ולהשליך על החלטות הריבית הבאות. נכון להיום נראה כי הסבירות לכך פחתה, לנוכח המשך ההידברות, אך לא בהכרח נאמרה המילה האחרונה בנושא, שנגיד בנק ישראל וחברות דירוג האשראי Moody’s ו-Standard & Poor’s הזהירו מפניו מפורשות והציבו כגורם סיכון לטווח הקצר והארוך.
עד סוף החודש אמורה הממשלה לאשר לקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. בכך תסתיים תקופת מעבר שהגבילו את הוצאות הממשלה ל 1/12 מהתקציב הנוכחי. בנק ישראל יצטרך לעמוד על המשמר גם כאן. ככל שתסתמן חריגה גבוהה יותר מיעד הגירעון, מלאכת הורדת הריבית תהפוך מסובכת יותר.
כל אלו הם גורמים שללא קשר לכיוון האינפלציה יקשו על בנק ישראל להפחית את הריבית גם כשהסבב יסתיים בקרוב.
הריבית עומדת כיום על 4.5% ולהערכתנו, נכון להיום, תעלה ל-4.75% לפחות ותישאר גבוהה תקופה ממושכת קדימה.
בסך הכול, בנק ישראל קשוב לנעשה מעבר לים (בארה"ב ובגוש האירו) ובמישור המקומי לוקח בחשבון שהאינפלציה אמנם פוחתת, אך עודנה גבוהה משמעותית מרמת היעד; אמנם, לאחר חודשים ארוכים, האינפלציה בארץ השתוותה לאינפלציה בארה"ב וכבר לא נמוכה ממנה. אמנם, כשבוחנים את רמות האינפלציה בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה (ליבת האינפלציה) – עליהן שם בנק ישראל דגש – הנתון בארה"ב עדיין גבוה יותר, אך גם כאן הפער הצטמצם החודש.
מדיניות הריבית תוסיף להיות "תלוית נתונים". היות והמדד היה הפעם גבוה בהרבה מהערכות השוק, נראה כי תהייה לו השפעה שלילית על שוק איגרות החוב, בדגש על האפיק השקלי הלא צמוד.
אשר לשוק המט"ח, תיתכן השפעה בכיוון של תיסוף השקל, ככל שהדבר יקפיץ את ציפיות הריבית. יש לקחת בחשבון את האירועים הביטחוניים האחרונים ואת המבחנים שבדרך. לסיום, כפי שאנו מדגישים לאחרונה, יש להיזהר מהסקת מסקנות ממדד בודד, גבוה (או נמוך) ככל שיהיה.
**הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות**