אם מישהו חשב שאחרי סבב הלחימה האחרון הממשלה תחשב מסלול מחדש ותפנה תקציב למיגון הפריפריה או תכנית מיגון הצפון, אז הבוקר הממשלה עסקה בדברים החשובים באמת, חלוקת הכספים הקואליציוניים.
כ-13 מיליארד שקל יופנו להסכמים הקואליציונים כאשר מתוך סכום זה יותר מ-4 מיליארד שקלים יוקצב לישיבות, כ-1 מיליארד שקל לחלוקת תלושי מזון, 1.2 מיליארד שקל תוספות לחינוך החרדי (מוסדות שלא מלמדים לימודי ליב"ה) ולמעשה במסגרת חוק ההסדרים מסתתר תקציב בתוך תקציב שלא מעודד את הציבור היצרני במשק.
לפי ניתוח חריג שערך אגף התקציבים באוצר, עוד לפני יישום החלטת הממשלה והשפעותיה השליליות הצפויות על המשק, ללא שינוי בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, אובדן התוצר המצטבר עד 2060 צפוי להגיע ל-6.7 טריליון שקל. בנוסף, ב-2065 יהיה צורך בהעלאת המסים הישירים ב-16% כדי לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת ללא הגדלת הגירעון.
סערה בוועדת הכספים סביב קרן הארנונה
במקביל, בוועדת הכספים התנהל הבוקר דיון מתוח הבוקר סביב "קרן הארנונה" כאשר ראשי הערים הודיעו כי החוק אינו מקובל עליהם. מבחינתם אין הסכמות ואלו פתחו בשביתה רוחבית מתואמת. קרן הארנונה, שצפויה לקום כחלק מחוק ההסדרים, נועדה לתמרץ רשויות מקומיות לתמוך בבנייה למגורים על חשבון ההכנסות של הערים היצרניות במדינה.
מה למעשה אומר חוק קרן הארוננה? על פי חוק, לממשלה אין נגיעה במס הארנונה שנגבה על ידי הרשויות המקומית ואמור לממן את פעילותן. למעשה, רק לרשויות יש את הזכות לגעת בכספים הללו, בין אם למטרת חינוך, רווחה ועוד, במקביל למקורות נוספים שיש להן למימון פעילותן, כמו הכנסות מהיטלי השבחה, ארנונה מעסקים וכו’.
ברשויות ערביות או חרדיות, למשל, גביית הארנונה נמוכה נמוכה, ואלו מקבלים תקצוב משלים מהמדינה. למעשה הרשויות הללו לא יכולות להחזיק את עצמן לבד. ברשויות לא יהודיות המימון מגיע עד 67%, והחרדיות מעל 50%.
קרן הארנונה אמורה להוות "צדק חלוקתי" כאשר ערים שלא מצליחות להחזיק את עצמן יקבלו תקציבים נוספים מקרן חוץ תקציבית על חשבון ערים אחרות. במסגרת קרן הארנונה הרשויות חולקו לארבע קבוצות. הראשונה, (הכוללת רשויות שבהן הגבייה לנפש מעל 2,000 שקל), תשלמנה 28% מההכנסות לקרן, הקבוצה השנייה (בתוכה רשויות בהן הארוננה מעסקים הינה בין 1,000 ל-2,000 שקל בשנה לנפש), ישלמו 20% לקרן הארונונה, ועד הקבוצה האחרונה (רשויות בהן המס לנפש הוא 500 שקל בשנה). מי שלא ישלם בכלל אלו הרשויות ביהודה ושומרון, או הפזורה הבדואית, למשל. הן יכולות לקבל את הכספים מהקרן אך הן לא ישלמו לקרן.
המטרה של המהלך היא לעודד בנייה למגורים במקומות הללו, אך השאלה מדוע זה מגיע על חשבון אוכלוסיות חזקות לטובת התנחלויות או הפזורה למשל, ששם אין בכלל תוכנית מתאר.
מדוע לא להוריד את מחיר הקרקע באותם מקומות, או לעודד הקמה של עסקים ברשויות הללו שמהם יגבו את המס? מדוע הממשלה בוחרת ליצור תלות של הערים החלשות במקום לתת להן חכה על חשבון האזרח הקטן שבערים הגדולות, כמו קרית אונו, ראשון לציון, הוד השרון ועוד.
צריך לומר כי הרשויות החלשות בין כה וכה מקבלות הטבות למיניהן, כמו למשל הטבה של הנחה במס. מקרה בוחן אחר, למשל, דווקא לא היטיב עם הפריפריה כאשר ההיה מדובר בכספי הארוננה של מלונות ים המלח ומפעלי ים המלח שהופנו למועצה איזורית תמר על חשבון ירוחם, ערד ודימונה. שוב, גם הפעם, הפריפריה לא בהכרח תקבל את ההטבות הללו שמתיימרת הממשלה להעביר. ומעבר לכך, המהלך שמשול להכנסת היד לקופה של העיריות על ידי הממשלה, מי יודע איפה הוא יעצר?
יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, התנגד נחרצות למהלך, ואמר בוועידת הכספים של הכנסת: "החוק הזה שאנחנו פה בגללו כמעט כל יום, נלחמים בשוחות, והחוק הזה אמרנו מלתכחילה יצאנו לשבות עליו, אמרנו שהחוק לא מקובל על השלטון המקומי, אנחנו מתנגדים לו, התנגדנו מראשית, ואנחנו מתנגדים גם עכשיו, הלוואי ויחלוף מן העולם. היינו כאן לאורך כל הדיונים ובילינו שעות, ימים, לילות, עמדתנו הנחרצת נגד החוק. עמדתי שהיה נכון לייצר אחרת את הדיפרנציאליות, לא בחוק הזה. חלק עושים מניפולציה, הקרן מדברת על תמרוץ מגורים, וזה צריך להיעשות דרך תמרוץ של המינהל מהכספים שהם לוקחים.
"אני מסתכל על חברי הכנסת של הקואליציה, מי ששלח אתכם זה הציבור ששלכם אתכם, ולומר מה שאתם חושבים באופן אמיתי. אתם גרים באשדוד, פת, נתניה, ר"ג, והתפקיד שלכם לעצור ולומר חוק כזה דורסני לא מגיע בחוק הסדרים, אם הוא מגיע בחוק הסדרים, הוא רוצה לעשות משהו אחר. אמרתנו היא ברורה לחלוטין: מתנגדים לחוק הזה, וזה ההזדמנות שלכם תושבי הקואליציה, כי בסוף אתם גרים בערים האלה".
כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית ר"ג: "החוק הזה הוא חוק רע, זה חוק שבשם מילים יפות יביא את התוצאות ההפוכות. לעודד בנייה למגורים זה לא. כל ראש עיר צריך להתחיל ממחר לעצור את היתרי הבנייה, וראש עיר שלא יעצור, הוא פושע. ברגע שאתה מאפשר להם לקחת עשרות מיליונים מידי שנה, איך אתה רוצה שאממן את תיכון לוסטיג, איך אתה רוצה שאני אשיב לחברי מועצת העיר, למה אנחנו צריכים להמשיך ולממן את התיכון הזה? וישיבת ההסדר, אתה יודע כמה התנגדות יש לזה? קרקע של 100 מיליון ₪, יגידו לי למה אין מתנ"ס לתושבים ברמת עמידר אבל מבנה אדיר לישיבה יש. זה ג’יהאד. אתם הורסים את הערים, זה שהשלטון לא שובת עד היום זה בושה, אני הודעתי שאנחנו פורשים מהשלטון המקומי".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר בעודה: "החוק בעיקרון הוא חוק נכון, ביקשנו שיוקם צוות שיגיע להסכמות, אני לא הייתי מעורב לפרטי הפרטים, אבל אמרו לי שיגיעו להסכמות, בגלל שאני רציתי שזה יגיע להסכמה, על אף שהרשויות לא רוצות שהחוק יקרה, אני מבין אותן, אבל העיקרון היה שהגיעו להסכמות. אם אנחנו רוצים שאכן ההסכמות יחולו וזה יהיה על המועצה, על מועצת הקרן אנחנו צריכים את ועדת הכנסת".