ההאטה בשוק הנדל"ן בישראל, אחד ממנועי הצמיחה של המשק, מתגלגלת לירידה בהכנסות המדינה ממסים. לפי נתוני משר האוצר שפורסמו היום (ב’), ההכנסות של המדינה (נטו) ממיסוי מקרקעין הסתכמו באפריל 2023 ב-1 מיליארד שקל, לעומת 1.9 מיליארד שקל באפריל 2022. מדובר בירידה ריאלית של 49% ב-12 החודשים האחרונים.
ולא מדובר רק בירידה ממיסוי מקרקעין, אלא גם במס שבח ומס רכישה. באותה תקופה, סך הגבייה ממס שבח ירד בשיעור של 56%, ואילו הגבייה ממס רכישה ירדה בשיעור של 45% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
באוצר מציינים כי מדובר בחודש עם מעט ימי עבודה בשל החגים, אלא שגם בשנה שעברה, 2022, חג הפסח היה בחודש אפריל, אם כי אז היו יותר ימי עבודה שכן השנה החג נמרח על אמצע השבוע. ובכל אופן, מתחילת השנה ירדו ההכנסות של המדינה ממיסי מקרקעין ב-35% במצטבר.
הירידה בהכנסות המדינה אינה אופיינית רק למיסוי תחום הנדל"ן. למשל, ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו באפריל ב-20.7 מיליארד שקל לעומת 21.7 מיליארד שקל באפריל 2022. בשיעורים אחידים, ירדה גביית המסים הישירים ב-8.1% בחודש אפריל, כאשר הירידה המשמעותית ביותר הייתה בהכנסות ממיסוי מקרקעין.
בסך הכל, בחודש אפריל 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.6 מיליארד שקל. בניתוח ההכנסות ממסים עקיפים יש לקחת בחשבון כי בעקבות עדכון נוסחת מיסוי ירוק והעלאת מס הקניה על רכב חשמלי החל מתחילת השנה. ברשות המסים מציינים כי היתה הקדמה ביבוא בכמות גבוהה של כלי רכב נוסעים בחודש דצמבר 2022, על חשבון החודשים הראשונים של 2023. באפריל 2023 ההקדמה בהכנסות ממסים עקיפים מוערכת בכ-0.3 מיליארד שקל ובמצטבר מתחילת השנה בכ-1.8 מיליארד שקל.
בשיעורי מס אחידים (בניכוי תיקוני חקיקה, הקדמת יבוא כלי רכב והכנסות חריגות), ירדו הכנסות המדינה ממסים באפריל 2023 ב-5% לעומת אפריל 2022. הגביה ממסים עקיפים ירדה ב-2% והגביה מאגרות ירדה ב-2%. הירידה בהכנסות ממסים הישירים הנה בעיקר בהכנסות ממיסי מקרקעין ומס הכנסה.
בנוגע לנתוני הגרעון הממשלתי, חודש אפריל הסתכם בעודף של כ-3.3 מיליארד שקל, לעומת עודף של כ-8 מיליארד שקל שנמדד באפריל אשתקד. בכך למעשה נרשם גרעון של 4.9 מיליארד שקל (0.3% מהתוצר) ב-12 החודשים האחרונים.
מתחילת השנה נמדד עודף מצטבר של כ-17.4 מיליארד שקל, לעומת עודף מצטבר של כ-32.1 בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הגידול המצטבר בהוצאות הממשלה עלה ב-8.9% (בנטרול תוכניות הסיוע) בינואר-אפריל השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נתונים אלו נרשמים כשברקע השלכות הריבית של שוק הנדל"ן רק החלו לתת אותותיהם, והעלאות הריבית בישראל עדיין נמשכות בשל האינפלציה שממשיכה לחרוג מהיעד של בנק ישראל. מעניין יהיה לראות כיצד תתמודד הממשלה במידה ומגמת הירידה בסקטור הנדל"ן תימשך ותביא עמה המשך ירידה בהכנסות ממסים.
צריך לומר כי הירידה בהכנסות המדינה ממסים אינה מפתיעה, שכן גם מכירת הדירות ירדה בקצב דומה. עם זאת, נרשמה ירידה של 9% בגבייה במע"מ, מה שמראה על האטה חדה בצריכה, שהיא מנוע הצמיחה הנוסף העיקרי של המשק. לא נופתע אם הצמיחה בישראל תתאפס ואף תרשם צמיחה שלילית בהמשך.
שר האוצר בצאלאל סמוטריץ’ לא פספס את ההזדמנות לתקוף את התקשורת שמשקפת את הנתונים, ואמר כי "כל הדיבורים על הצורך לפתוח תקציב ולקצץ, כל הדיבורים על הצורך להעלות מיסים חלילה, הם שקר מוחלט, שכאמור הוא חלק מהמאבק של התקשורת בממשלה הזו וזה נועד להפחיד את הציבור. אנחנו מסיימים את ארבעת החודשים של השנה ועומדים ביעדי הגביה שלנו ועוד יותר מזה. המשק הישראלי עובד, הכלכלה הישראלית עובדת. כן יש ירידה קטנה לעומת 2022 שהיתה שנה לא רגילה. אגב, הירידה הזו החלה בחציון השני של 2022, כבר אז ירדנו ב-6 אחוז בהכנסות המדינה ביחס לחציון הראשון של 2022. מספיק עם התבהלה. הכלכלה חזקה, המשק עובד ובתקציב המדינה יש עודף משמעותי מאד שיחזור לאזרחי ישראל".
על זה נאמר, כי העודף בשליש הראשון של השנה הוא עונתי, וחסר משמעות בכלל התווואי עונתי שכן כל שנה נפתחת בעודף תקציבי והחצי השני תמיד גרעוני. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין ששר האוצר כבול לדרישות החרדים בהסכמים הקואליציונים, לדרישות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ולדרישת הביטחון שרק עולה בכל שנה. מה שכן, יש לסמוטריץ’ מזל שמחיר הנפט בירידה כעת, מה שיאפשר לו להמשיך עם ההקלה של המס על הדלק.