עולם התעופה עובר שינוי מהותי בשנים האחרונות ובשנים שיבואו עלינו לטובה. עולם הרחפנים צומח ואיתו חברות שונות ומגוונות, יצרניות רחפנים בגדלים ובמשקלים שונים, חברות תפעול ושליטה ובקרה שנכנסו בסערה לעולם שנוצר בו וואקום גדול מאוד עם לא מעט ערוצי שירות היכולים לשנות לחלוטין את עולם השינוע התוך יבשתי, ארצי, בינעירוני ועירוני.
מדינת ישראל רואה עצמה כחלוצה בתחום, ביחד עם ענקיות הקמעונאות בעולם כגון אליבאבא, אמזון וולמארט ועוד, שבשנים האחרונות מתחרות בעיקר בניסיון לצמצם את זמן אספקת המשלוחים לצרכן הקצה, אלא שהאתגר העיקרי כיום מתבטא ברגולציה, הקשורה בעיקר ביכולת החברות לבצע את המשלוחים בנתיבים מוסדרים, בבטיחות וביעילות ככל האפשר.
בתחילת שנת 2020 משרד התחבורה יצא בקול קורא לחברות ישראליות לפרוייקט/מיזם נעמ"ה (ניידות עירונית במימד האווירי), בהובלת חברת נתיבי איילון ובשיתוף רשות החדשנות, משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית (רת"א) ומנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ ובתיאום מול חיל האוויר. מטרתו העיקרית היתה לבצע ניסויים במשך כשנתיים על מנת להוכיח את היכולת של החברות בתחום לבצע משלוחים במשקלים שונים תוך עמידה ביעדי בטיחות, קיצור הזמן משמעותית ביחס לפיתרון הקיים, וכמובן להתחרות במחירי השילוח הקיימים במשק כיום.
מרבית החברות כיום מתפרנסות כיום בעיקר בשירותי אבטחה, מיפויים, פרוייקטים עירוניים, כאשר המטרה העיקרית היא להשתלט על התעופה האווירית בנתיבים החופשיים בין שמיים וארץ, שוק רחב הכולל בתוכו משלוחים זעירים, עד משלוחים לוגיסטיים ומוניות אוויריות היכולות לשאת משקלים של עד כ-400 ק"ג נכון לימים אלו.
מעבר לאתגרים הטכניים והרגולטורים, האתגר הגדול ביותר לחברות הענף הינו המימון להמשך הפעילות עד שתאושרנה פעילות השילוח. שם נראה לעין שיש נתח שוק מספיק גדול שיכול לייצר תזרים משמעותי לחברות אלו. רוב החברות גייסו עשרות מיליונים שקלים/דולרים בתקופה שחילקו כסף בחינם (היתה תקופה שכזו, אך מי זוכר) ושרפו סכומים דומים על פיתוח ומשכורות עתק ליזמים. חברת אירודרום כמשל שהתמזגה בשנת 2020 לפי שווי של כ-50 מיליון שקלים עם אפליי של נועם לניר, ומאז גייסה עשרות מיליונים ממוסדיים ונשקה לשוויים אסטרונומים של למעלה מחצי מיליארד שקל, לדעתי ללא הצדקה מהותית. בהמשך הדרך קנתה החברה את חברת FLYTECH בעסקת מזומן ומניות, ומאז למרות הניסיון להרחבת הפעילות, החברה האם, והחברה הבת שנרכשה, רחוקות מאוד מלהציג איזון תפעולי.
רמי לוי שיווק השקמה, למשל, קנתה שליש מחברת CANDO לפני כשנה וחצי, בניסיון להיכנס לעולם השילוח הלוגיסטי בעתיד הקרוב. תחום שכקמעונאית היא בוודאי רואה בו כיתרון משמעותי על פני הפיתרון הקיים (הוזלה משמעותית בעלויות, ללא התעסקות עם חוסרים באנשי שילוח שכן הרחפנים פועלים בצורה אוטונומית לחלוטין, וקיצור הזמן בחצי ולפעמים הרבה מעבר). בנוסף, נראה שעל פי פירסומי חברת CANDO, העתיד כבר כאן (תרתי משמע), החברה קנתה מספר מוניות אוויריות לשינוע בני אדם ולוגיסטיקה מחברת EHANG הסינית שנחשבת חלוצה בתחום של ייצור הכלים הכבדים הבלתי מאויישים.
חברה מעניינת לא פחות היא חברת HIGH LANDER, חברה שפיתחה מערכת לניהול ציי רחפנים היכולה להתממשק לכ-90% מהרחפנים הקיימים כיום בשוק, מזהה את קיומן ויכולה לשלוט בהן מרחוק כך שבעצם כל חברה תפעולית יכולה להשתמש במערכת ולעבוד במרחב האווירי בצורה אוטונומית לחלוטין במשימות שלה, ללא מגע יד אדם.
אז מה מכאן והלאה? בשבועות הקרובים נתוודע לניסויים נוספים שיגבירו את הקצב בדרך לאישורים נוספים שיאפשרו לחברות המחזיקים ברישיון תעופה אווירי (חברות תעופה לכל דבר) להתחיל לבצע משלוחים זעירים בנתיבים שרמת הסיכון בהן נמוכה ובכך להגיע ליעד העתידי שבו יתמצאו במרחב האווירי מאות ואלפי כלי תעופה שינועו בנתיבים שונים ובמשימות שונות וכולם יהיו מרושתים תחת בועות אוויריות ויזוהו במכ"מ תחת "מגדל פיקוח" שיאושר על ידי משרד התחבורה ויעבוד תחת רשות התעופה האזרחית. בשיחה עם אחד המייסדים של חברת CANDO, תא"ל במיל’ אלון קלוס, נאמר לי משפט שאולי ישפוך אור על העתיד של עולם הרחפנים: "עולם המשלוחים יתפתח עד כדי מסחור ופעילות שוטפת. זו לא שאלה של האם, אלא שאלה של מתי. לפני שנים רבות בראשיתו של עולם התעופה, שאלת הטסת בני אדם במטוסים הייתה זהה לשאלה שיש כיום בענף הרחפנים ולקח מספר שנים, ניסויים וניהול סיכונים שעיקרו הוא התועלת לעומת המצב הקיים ואנו עדים להיסטוריה שמתרחשת מול עינינו".
**הכותב הוא שותף מייסד בחברת לוי וויינברג השקעות**