"אני מרשה לעצמי לומר כי הסיכוי שאירוע כדוגמת SVB יקרה בישראל הוא מזערי", כך אמר יאיר אבידן, המפקח על הבנקים שצפוי לסיים את תפקידו בקרוב, במסגרת כנס בנושא ’בנקים במשבר’ שהתקיים אמש במכללה למינהל. "הפעילות של הבנקים בישראל ושל הפיקוח היא שמרנית ביחס לעולם ותיאבון הסיכון של הפיקוח על הבנקים לנפילת בנק הוא אפס".
אבידן הסביר בתמצית, כי בנק בסדר גדול כמו SVB, ללא מנהל סיכונים ראשי לתקופה ארוכה, המרוכז בענף תעשייה אחד, שאיננו מחוייב בדיווח נזילות של LCR (יחס כיסוי נזילות) ו-NSFR(יחס מימון יציב), בנק ללא מגבלות פנימיות על NII (הכנסות מימון נטו) ו-EVE (שווי כלכלי של ההון), רגולציה שאיננה מביאה בחשבון הפסדים מהתיק הזמין למכירה והמוחזק לפדיון במסגרת חשבון ההון ובכלל וקיומה של התמחות סקטוריאלית חד ממדית – מאפיינים אלה אינם תואמים את האסדרה והפיקוח בישראל.
"המערכת הבנקאית בישראל לא מאוד גדולה, מה שמאפשר לנו להיות במעקב מאוד קרוב וביחסי עבודה מאוד צמודים עם הבנקים. אנחנו מנהלים באופן קבוע הערכת סיכונים לכל בנק ובנק, מודעים היטב למאפייני ואיכות ניהול החשיפות והסיכונים, כמו גם, נוקטים בפעילויות פיקוחיות נדרשות בקרות אירוע ו/או עם התפתחות סביבת הסיכון", הוסיף אבידן.
"בישראל אין מנגנון של ביטוח פיקדונות פורמאלי אולם קיימת ערבות ממשלתית משתמעת שמשמעותה כי הממשלה ובנק ישראל יוכלו למנוע פגיעה במפקידים כדי להגן על היציבות הפיננסית, גם אם אפשרות זו לא נקבעה במפורש בחקיקה. בכל מקרי הצורך בעבר העמידו בנק ישראל והממשלה ביטוח בפועל למפקידים וניסיון העבר מראה כי כאשר היה מקרה כשל בבנק בישראל, המפקידים לא נשאו בהפסדים", אמר אבידן.
אבידן הזכיר את תפקיד הבנק המרכזי ב"ריצה אל הבנק" (שלא נדע), בראש ובראשונה, מניעה של ריצה אל הבנק. "התפקיד בשגרה הינו לייצר סביבה שתקטין את ההסתברות לאירועים כאלה באמצעות רגולציה ופיקוח איכותיים שיש בהם בכדי לייצר ביטחון לשוק ולהקטין ההסתברות לתופעות אלה", אמר אבידן.