הכנסות המדינה בשנים האחרונות נהנו מתהליכים אינפלציוניים במשק, וכשאנו מדברים על תהליך אינפלציוני זה לא רק מה שאנו מודדים במדד המחירים לצרכן. זה בולט מאוד בשני ענפים: נדל"ן והיי טק. לצד גידול אמיתי בפעילות, הענפים האלו חוו עליות מחירים משמעותיות שהתבטאו בעליית מחירי הנדל"ן ועלייה בשווי חברות הסטארט-אפים.
זו למעשה אינפלציה לכל דבר, והכנסות הממשלה ממסים היו אחת הנהנות העיקריות ממנה. גם מעליות המחירים שכן נמדדות במדד המחירים לצרכן המדינה נהנתה, שכן מדרגות המס מתעדכנות בגין עליות המחירים רק בתחילת השנה שלאחר מכן.
כך קרה שהכנסות המדינה ממסים התנפחו, הן בגלל ריבאונד אמיתי שהיה במשק, אבל גם בגלל תהליך האינפלציה. השנה התמונה מתהפכת – האינפלציה עלתה ומדרגות המס התעדכנו בתחילת השנה. זה פועל להקטנת גביית מס הכנסה. בחודש מרץ נרשמה ירידה חדה של כ-10% במונחים ריאליים בהכנסות המדינה ממסים בחודש מרץ.
הירידה בהכנסות ממסים אפיינה את כל סעיפי המס. העסקאות בנדל"ן צנחו וגם המחירים החלו לרדת, זה גם פוגע בצד ההכנסות. אנו רואים פחות אקזיטים של חברות טכנולוגיה ובמחירים צנועים יותר. התוצאה של כל אלו היא שהכנסות המדינה ממסים צפויות לפחות השנה נמוכות נומינלית לעומת שנה שעברה, ובשיעור ניכר. הגירעון התקציבי שתוכנן להיות ברמה של כאחוז תוצר, עשוי להגיע ל-3% מהתוצר.