הפלונטר הפוליטי בישראל שגרר את הורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי’ס, ובא לידי ביטוי בשוק המניות המקומי, כעת מתבטא במספרים. החשיפה הכוללת לנכסים זרים בחודש פברואר, כולל החשיפה באמצעות נגזרים, גדלה ל-37.1%. מדובר בחשיפה המהווה שיא של כל הזמנים להשקעות מעבר לים, וזאת ללא קרנות הפנסיה הוותיקות.
השוק המקומי מציג ביצועי חסר מול העולם כאשר מדד ת"א 125 רשם בחצי השנה אחרונה ירידה של מעל 11%, ומנגד הדאקס הגרמני עלה במעל 24%, כך גם הקאק הצרפתי שמשייט ברמת שיא, ומדד S&P 500 שעלה בכ-13% בחצי השנה האחרונה.
"העלייה בחשיפה לחו"ל באה לידי ביטוי בין היתר באמצעות הירידה בחשיפה למניות בישראל ועלייה בחשיפה למניות בחו"ל", אמר אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "עם זאת, למרות חוסר השקט הפוליטי, לפי נתוני בנק ישראל, בחודשים ינואר-פברואר המשקיעים הזרים המשיכו לקנות מניות בישראל בהיקף דומה לרבעון הרביעי של 2022. הזרים גם רכשו אג"ח בישראל בסכום של כמעט 3 מיליארד דולר. במק"מ נרשמה ירידה משמעותית בהחזקות הזרים".
הירידה בהכנסות ממסים: "די ברור שהממשלה לא תעמוד ביעד הגרעון"
הירידה בחשיפה לשוק המקומי מטריד עוד יותר אם מסתכלים על נתוני ההכנסות של הממשלמה ממסים. עוד ב-2022 הזהיר בנק ישראל כי אין לצפות להכנסות גבוהות ממסים כפי שנצפו אשתקד, שכן ההאטה בהייטק היתה צפויה. אלא שההאטה בשוק הנדל"ן עשתה גם היא את שלה, והמדינה ספגה ירידה בהכנסות ממסים בתחום הנדל"ן, וזה לא סוף הסיפור.
"הירידה בגביית המסים מבטאת בחלקה הכנסות גבוהות במיוחד שהיו אשתקד, אך גם ההאטה המתרחבת בפעילות המשק. ההכנסות ממיסים הריאליות צפויות להמשיך לרדת לכיוון קו המגמה ארוך הטווח", אמר ז’בזינסקי. "נוצר מצב שעוד לפני שהתקציב אושר כבר ברור שהממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון של 1% ב-2023. כפועל יוצא מזה, גם התחזיות ל-2024 נראות לא ממש רלוונטיות. אנו מעריכים שהגירעון יגיע לכ-3%".
זבז’ינסקי מציין כי מתחילת הקורונה השינויים בהכנסות ממיסים היו האינדיקאטור הטוב ביותר לחיזוי הצמיחה במשק, הרבה יותר מדויק מהמדד המשולב של בנק ישראל שחזה את הצמיחה לפני המגפה. "אם הקשר בין גביית המיסים לצמיחה נמשך גם השנה, הירידה בהכנסות ממסים ברבעון הראשון לעומת אשתקד עלולה לבשר על צמיחה אפסית או אף שלילית".