חברות התעופה האירופיות יושפעו במהלך השנים הקרובות מתקנות מחירי הפחמן בצורה משמעותית יותר מאשר מתחרותיהן הבינלאומיות, אך חברות התעופה בעל חוסן גבוה יותר אמורות להיות מסוגלות להעביר חלק ניכר מהעלות לנוסעים, כך לפי כלכלני חברת S&P הבינלאומית.
עלויות הרגולציה הקשורות ישירות לפליטת פחמן גדלות בטיסות פנים ובטיסות בינלאומיות, ומתווספות להוצאות שנועדו לתמרץ את המאמצים להגבלת ההתחממות הגלובלית. עם זאת, כלכלני S&P טוענים כי לא כל חברות התעופה משופעות במידה זהה. התקנות האירופאיות הינן המחמירות ביותר וגם היקרות בהשוואה לאזורי פעילות אחרים.
הדוח של S&P מציין כי התקנות הסביבתיות המחמירות של אירופה עלולות להוות מקור ללחץ על איכות האשראי של חברות אירופיות חלשות יותר, אשר עשויות למצוא השימוש באסטרטגיות המפחיתות עלויות הקשורות לפחמן באופן מאתגר יותר.
S&P צופה שגישה זו תכביד על עלויות התפעול של חברת התעופה האירופית, ועלולה להפעיל לחץ על איכות האשראי של חברות מסויימות, במיוחד אם הן לא יצליחו להעביר עלויות אלו ללקוחות. חברות תעופה חלשות יותר (במיוחד אלו עם עלויות תפעול הגבוהות מהממוצע, צי מטוסים ישן וכו’) עשויות להתקשות להפעיל אסטרטגיות המפחיתות עלויות אלו.
תקנות פליטת הפחמן של אירופה הן גם מחמירות וגם יקרות יותר, כלומר חברות תעופה שמסיעות נוסעים באזור משלמות יותר עבור שריפת דלקים מאובנים מאשר אלו הפועלות מעבר לגבולותיה.
חברות התעופה אחראית לכ-2.5% מפליטת ה-CO2 העולמית ו-3.8% מהפליטות באיחוד האירופי, לפי הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה. התרומה קטנה בהשוואה למגזרים מסוימים, לרבות כוח (40%) ותעשייה (16%). אך פליטות של חברות תעופה נוטות למשוך ביקורת מכיוון שלעתים קרובות הן נתפסות כמוצרי צריכה בעלי שיקול דעת (לא מוצר צריכה חיוני).
על פי המועצה הבינלאומית לתחבורה נקייה (ICCT) פליטות המגזר יגדלו. ה-ICCT צופה שפליטות הפחמן של טיסות מסחריות עשויות לשלש את עצמן עד שנת 2050, אם כי היא גם מעידה שהן עשויות להיות עד 85% מתחת לתחזית זו בשל התקדמות טכנולוגית וניהול ביקוש.
איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי (IATA), צופה צמיחה ממוצעת בכמות הנוסעים באוויר של מעל 3% לשנה עד 2040, בתמיכת המגמה ארוכת הטווח של עליית עושר, במיוחד בשוק האסייתי.
S&P סבורה שהפחתת פחמן הינה מאתגרת עבור חברות התעופה, גם ללא גידול בתנועת הנוסעים. למטוסים אין כיום חלופה חסכונית לדלקים מאובנים. והשקעה במקורות כוח דלי פחמן וללא פחמן, וטכנולוגיה להפחתת CO2, הינה יקרה ולכן בעלת סיכון. למרות זאת, היצרנים ממשיכים לבצע שיפורים בעיצוב המטוסים, כאשר כל דור חדש של מטוסים מספק בדרך כלל הפחתה של 15%-20% בצריכת הדלק. עם זאת, מטוסים שנכנסים כעת לשירות יישארו פעילים לפחות שני עשורים. המשמעות היא שטכנולוגיות מטוסים חדשות שייושמו בעשר השנים הקרובות ישחקו תפקיד מפתח באספקת פליטת פחמן אפסית נטו עד 2050.
המוטיבציה להפחתת צריכת הדלק קשורה מזה זמן לחיסכון בעלויות. דלק הינו ההוצאה הגדולה ביותר של חברת תעופה, ביחד עם ההוצאה בגין כוח אדם, ולכן הפחתת הצריכה הינו גורם מרכזי. ככל שצי המטוסים מתרחב והחלפת מטוסים ישנים יותר, S&P מצפה שהעלייה ביעילות הדלק ברחבי התעשייה תימשך במינימום של 1.5% בשנה (כפי שנמדד לפי מייל מושב, או ק"מ מושב זמין - המדדים העיקריים לקיבולת של חברת תעופה).