אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שהמהפכה המשפטית שממשלת נתניהו מעוניינת להעביר תזיק לכלכלה, אמש התקבלה החותמת לכך מחברת הדירוג הבינלאומית מודי’ס.
כפי שהערכנו מוקדם יותר השבוע, מודי’ס לא הורידה בסופו של דבר את דירוג האשראי של ישראל - שכן נתוני המאקרו טובים למדי - אלה שינתה את תחזית הדירוג של ישראל (A1) מ’חיובי’ ל’יציב’. במלים אחרות, העלאת דירוג בוודאי כבר לא על הפרק והכיוון לא נראה חיובי.
כנראה שכלכלני מודי’ס חלוקים בדעתם על הקביעה של ועדת הכלכלה בראשות היו"ר משה גפני מיהדות התורה, שקבע בפברואר האחרון, מעל ראשם של יושבי הוועדה, כי הרפורמה לא תזיק לכלכלה. במודי’ס כנראה חלוקים גם על דעתו של שר האוצר, בצאלאל סמוטריץ’, שהיה נחרץ בראיונות הטלביזיה כי חברות הדירוג לא ילכו צעד נוסף מלבד האזהרה שהקדימו לפרסם. וכמובן חלוקה דעתם של כלכלני מודי’ס עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמר במסיבת עיתונאים שהרפורמה דווקא תחזק את הכלכלה.
צריך לומר, יכול היה להיות גרוע יותר אם מודי’ס היתה מורידה את תחזית הדירוג ל’שלילית’. אלא שקשה למצוא נחמה נוכח המלים שכלכלני מודי’ס בחרו להשתמש כד לתאר את הפגיעה במוסדות המדינה. "תכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט והאופן בו הרפורמה נוהלה חשפו חולשה ברשות המבצעת והרשות המחוקקת בישראל", כתבו במודי’ס, ובכך נתנו את החותמת לכך שהממשלה פועלת נגד הכלכלה.
אם הגורם הפוליטי לרוב לא היווה סיכון עיקרי לדירוג האשראי של ישראל, גם לא בסבבי הבחירות הארוכים או אי העברת תקציב, הרי שהממשלה החדשה העלתה את הפוליטיקה לקדמת הבמה הכלכלית.
אי אפשר לומר שהכתובת לא היתה על הקיר. במודי’ס כבר הזהירו לפני הגשת הדוח מפני השלכות הרפורמה המשפטית אבל הפוליטיקאים העדיפו למזער את הסיכון ולהמשיך למכור ספינים לציבור. לפני פרסום הדוח של מודי’ס דווח בכלי התקשורת כי ראש הממשלה נתניהו והנשיא הרצוג ניסו לשכנע עד הרגע האחרון את מודי’ס שלא לשנות את הדירוג. צריך לקחת את הדיווח הזה בערבון מוגבל שכן עצם הניסיון להתערב בעבודתה המקצועית של חברת הדירוג אומר דרשני ומעדי כלשעצמו על התרבות הניהולית בגוף המדורג.
ומה יגידו עכשיו תומכי הרפורמה? יהיה מי שלא יבחין בין הדקויות שבין תחזית דירוג לדירוג עצמו, יהיה מי שיאשים את המחאה (הרי במודי’ס לא היו שומעים על הרפורמה ללא ההפגנות), ויהיו כאלה, המשיחיים, שחושבים שלא נורא אם נחיה על לחם ומים לטובת הרפורמה המשפטית. למודי’ס יש תשובה לפחות לחלק מהם, כאשר בדוח ההפגנות הוזכרו לטובה כאלו שהצליחו להביא את הממשלה לשולחן הדיונים.
במודי’ס ציינו לחיוב גם את הצמיחה של המשק ונתוני המאקרו המעודדים, אבל אלו דברים שקרו בעבר ואותם אפשר להרוס. לפי הדוח של מודי’ס, אם הממשלה תמשיך בדרכה זה מה שצפוי לקרות.
ומי ייקח על זה קרדיט?
שר האוצר, בצאלאל סמוטריץ’, מיהר אתמול לקחת קרדיט על הירידה שנרשמה לראשונה מזה שלוש שנים במחירי הדיור. שר האוצר שעוד לא העביר תקציב שיתף בטוויטר את הכותרת על הירידה במחירי הדיור וכתב "בעבודה נכונה מנצחים". השאלה מה בדיוק נעשה על מנת להוריד את מחירי הדיור באותם 100 ימים ראשונים של הממשלה? כלום. עכשיו הם מתחילים לדון בהאטה בהתחלות הבנייה, שיהיו לה השלכות שליליות על השוק אך רק עוד כמה חודשים. בדומה להשפעה שעכשיו נצפית בשוק לאחר שנה של העלאות ריבית.
אלא שנראה כי סמוטריץ’ למד מהר מאד את רזי הפוליטיקה יותר מאשר את עולם המאקרו כלכלה. במקרה הטוב סמוטריץ’ לא הבין ששוק הנדל"ן מגיב באטיות לריבית, ובמקרה הרע הוא חושב שהציבור הרחב לא הרגיש את העלאות הריבית שקרו פה בשנה האחרונה. אם מחירי הדיור ירדו כי התחלות הבנייה עלו, זה בטח לא קרה בממשלה הנוכחית אלא בזו של ממשלת השינוי שרשמה לזכותה שיא בהתחלות הבנייה. מעבר לכך, התייקרות מחיר הכסף לצד שחיקת ערכו נתנו את אותותיהם, וזה מורגש היטב בשוק הנדל"ן. את זה כל ישראלי מבין. ומה עם שר האוצר?
על אותו משקל, צריך לשאול, מדוע את תחלואי תחזית הדירוג שירדה כן אפשר להשליך על הממשלה? התחזית מדברת על העתיד בעוד שהדירוג עצמו נשען על העבר. והעבר היה טוב מאד עם יחס חוב תוצר בירידה, עלייה בתקבולי המסים, רזרבות מט"ח גבוהות... והעתיד... הוא נראה כיום פחות ברור מבעבר, או כפי שכלכלני מודי’ס כתבו: "ממשלת ישראל הפכה לפחות צפויה ויותר מוכנה לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית".