התחזית הקודרת שפרסם אתמול בנק ישראל באם הרפורמה המשפטית תעבור, לקחה בחשבון כמה פרמטרים שיביאו להרעה משמעותית בכלכלה הישראלית בשל עליית אי הודאות וזינוק בפרמיית הסיכון, וצפויים לגרו אבדן של 50 מיליארד שקל בשנה, או במלים אחרות התכווצות התוצר ב-2.8% בכל שנה למשך שלוש שנים. זהו טווח הזמן שניתן לעת עתה לספק תחזית, לפי בנק ישראל.
אלא שנתון מהותי לא פחות נפל בין כיסאות ברקע למהומה, והוא התחזית של בנק ישראל לריבית במשק בתרחיש השלילי שבו השינויים בחוקים בישראל יגררו עלייה בפרמיית הסיכון של המשק. בבנק ישראל מעריכים כי במקרה של העברת חוקי הרפורמה המשפטית, הריבית במשק תעלה בשנה הקרובה בשיעור חד יותר של עד 1.9% מעבר לתחזית הריבית ה’רגילה’. כלומר, העברת הרפורמה המשפטית עלולה להביא לתרחיש שבו הריבית במשק יכולה לעלות לפי בנק ישראל עד לרמה של 7%, שזה אומר ריבית פריים של 8.5%.
אחת הסיבות לעלייה הקיצונית בריבית קשורה בפיחות השקל שצפוי לפי התרחיש השלילי על פי בנק ישראל להגיע ל-1.6% בתרחיש האופטימי שבו פרמיית הסיכון תחלוף במהרה, או חלילה פיחות של 13% במצטבר בשנה הראשונה אם לעליית פרמיית הסיכון תהיה השפעה מתמשכת.
במצב זה הבעיה שתתרגש על נוטלי המשכנתאות תהיה משנית לעומת החברות הממונפות שיחוסלו באופן מהיר, וזה עוד מבלי להתייחס לתחזית האינפלציה בתרחיש השלילי שבתורה גם היא מייקרת את החוב ומכרסמת בערכו של הכסף.
לא פלא שהתחזית הקודרת של בנק ישראל שוב הקימה עליו את הפוליטיקאים שעלו להתקפה לאחר ההודעה אתמול על העלאת הריבית ב-0.25% ל-4.5%. הרי במצב עולם של ריבית פריים של 8.5% הציבור צפוי לבוא בטענות בעיקר לממשלה, והמהלך של גפני להקפאת הריבית על המשכנתאות ייזרק להיסטוריה.
מה שזיכה את בנק ישראל בהאשמות כי הוא נקט עמדה פוליטית בתחזית הזו, היא כנראה התחזית האופטימית של הבנק ולפיה בנק ישראל יוכל אף להפסיק את העלאות הריבית באם הצדדים יגיעו לפשרה וליישוב המחלוקת המשפטית, ואם מדדי המחירים לצרכן הקרובים יצביעו על ירידה בקצב האינפלציה. מאחר ובקואליציה לא קיימו דיון כלכלי בנוגע להשלכות הרפורמה המשפטית, ומאחר ובנק ישראל מהווה בכובעו הנוסף יועץ כלכלי לממשלה, אי אפשר להתעלם מהתחזית של בנק ישראל.