חודש מרץ התאפיין גם הוא בתנודתיות רבה בשווקים בארץ ובעולם כאשר עיקר ההשפעה על מדדי המניות ואיגרות החוב בחו"ל הגיעה מהמשבר בענף הבנקאות בארה"ב ובאירופה. בישראל, בנוסף להשפעת האירועים מעבר לים, שבזמנים רגילים מהווים גורם מרכזי, המשיכה להתעצם השפעתה של החרפת המשבר הפוליטי על מדדי המניות ושוק מטבע החוץ.
מגמת הפדיונות בקרנות הנאמנות נמשכת עדיין בקצב גבוה. זאת, על רקע החרפת המשבר הפוליטי ותנודתיות רבה במדדים המובילים עקב התפתחויות פוליטיות שונות במהלך החודש. התשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות בישראל רשמו ירידה חדה בדומה למקבילותיהן בארה"ב, אך השינוי הניכר לאחר מהלך ירידת התשואות הוא פער התשואות בין אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל לארה"ב שעומד כעת על כ-0.25% לרעת ישראל, זאת למרות ריבית בנק מרכזי נמוכה מזו של ארה"ב.
בעולם, נרשמו ירידות חדות בסקטור הבנקים, הן בארה"ב והן באירופה, שנגרמו עקב ניהול סיכונים לא ראוי של חלקם – מה שלא תאם את המדיניות המרסנת של הבנקים המרכזיים. החשש מהתפשטות המשבר הפיננסי גרר התערבות ממשלתית והעמדת קווי אשראי על מנת למנוע משבר פיננסי רחב.
שער הדולר/שקל על תנודותיו הרבות ממשיך להפגין קורלציה גבוהה מאוד להתפתחויות המשבר הפוליטי בישראל.
שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש מרץ במגמה מעורבת כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של 2% ומדד הנאסד"ק עלה בכ-4.9%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-1.0% ומדד הניקיי היפני סיים את החודש עם עלייה של כ-1.2%.
שוק המניות הישראלי, חתם חודש תנודתי במגמה מעורבת ומתונה מאוד. מדד ת"א 35 עלה ב-0.3%, מדד ת"א 125 ירד ב-0.4% ומדד ת"א 90 ירד בשיעור של כ-1.7%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה חיובית. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור ממוצע של 1.3%, מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-1% ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-1.4%.
התעשייה האקטיבית המסורתית - קצב גבוה של יציאת כספים
הקטגוריה המגייסת המשמעותית היחידה בתעשייה האקטיבית המסורתית, הייתה קטגוריית אג"ח בחו"ל שגייסה סכום של כ-250 מיליון שקל; קטגוריית מניות בחו"ל גייסה סכום קטן של כ-40 מיליון שקל.
קטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה בפער גדול משאר קטגוריות ההשקעה, סיימה את חודש מרץ עם הפדיון הגדול ביותר, ובסכום הדומה לפדיון בחודש הקודם, של כ-2.8 מיליארד שקל, המהווה קרוב ל3.6% מנכסיה; קטגוריית מניות בארץ סיימה את החודש עם פדיון של כ-510 מיליון שקל, שמהווה כ-3.4% מנכסיה.
מגמת הפדיונות בקטגוריית אג"ח מדינה של ממשלת ישראל נמשכת ושומרת על קצב גבוה גם היא, כשהחודש פדתה הקטגוריה סכום של כ-690 מיליון שקל, המהווה כ-3.5% מנכסיה; קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-610 מיליון שקל, המהווה כ-2.6% מנכסיה; קטגוריית הקרנות הגמישות פדתה סכום של כ-120 מיליון שקל, המהווה כ-3.2% מנכסיה; קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות שרשמה גיוס בחודש פברואר, פדתה החודש סכום של כ-40 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות: מהוות כבר כ-31% מכלל נכסי התעשייה האקטיבית
הקרנות הכספיות גייסו גם החודש סכום גבוה מאוד של כ-5.7 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4.5 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-1.2 מיליארד שקל. הגיוס הגדול לכספיות השקליות נובע משורה של העלאות ריבית, מהיותן כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, ומהיתרון המיסויי הניכר שיש להן מול השקעה בפיקדונות שקליים בפרק זמן זה של אינפלציה, וזאת בנוסף ליתרון הנזילות שלהן. בעקבות העלייה החדה בשער הדולר/שקל שנרשמה לאחרונה, התרחשה תפנית משמעותית בגיוסי הכספיות הנמשכת גם החודש, אך עם נתח גיוס נמוך משמעותית מחודש פברואר שבו נרשם פיחות של ממש בשער השקל מול הדולר.
החודש נרשם תיסוף של השקל ביחס לדולר והכספיות הדולריות גייסו נתח של כ-21% מסך הגיוס בקרנות הכספיות (לעומת כ-37% בחודש פברואר). בשנה האחרונה גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-48.8 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-17.9%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-30.6%. החודש נרשם שיא היסטורי בסך נכסיהן של הקרנות הכספיות, המחזיקות כ-66.7 מיליארד שקל.
התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות: פדיון קל
חודש מרץ בתעשייה הפסיבית התאפיין במגמה מעורבת, עם פדיון כולל של כ-0.4 מיליארד שקל, כשהפדיון הגיע כולו מהקרנות המחקות שפדו סכום של כ-0.7 מיליארד שקל, כשמנגד קרנות הסל קיזזו חלקית את הפדיון עם גיוס של כ-0.3 מיליארד שקל.
קטגוריית מניות בחו"ל, המגייסת ביותר החודש בתעשייה הפסיבית, גייסה סכום של כ-450 מיליון שקל, קרנות הסל גייסו כ-460 מיליון שקל והקרנות המחקות פדו כ-10 מיליון שקל.
קטגוריית אג"ח בחו"ל, הנהנית גם היא מחיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה דולריים, גייסה החודש סכום של כ-300 מיליון שקל, כשסכום של כ-140 מיליון שקל הגיע מהקרנות המחקות, וסכום של כ-160 מיליון שקל הגיע מקרנות הסל.
לעומת זאת, בכל מה שקשור לנכסים פיננסיים בישראל, נרשמה גם החודש מגמה של יציאת כספים. קטגוריית מניות בארץ הייתה הפודה הגדולה בתעשייה הפסיבית החודש, כשפדתה סכום של כ-670 מיליון שקל, קרנות הסל פדו כ-350 מיליון שקל והקרנות המחקות פדו כ-320 מיליון שקל.
קטגוריית חברות והמרה, פדתה סכום של כ-280 מיליון שקל, הקרנות המחקות פדו סכום של כ-420 מיליון שקל וקרנות הסל קיזזו חלקית את הפדיון עם גיוס של כ-140 מיליון שקל.
קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-120 מיליון שקל. הקרנות המחקות פדו סכום של כ-70 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו לפדיון כ-50 מיליון שקל.
הרבעון הראשון של השנה ברגל שמאל
תעשיית הקרנות כולה גייסה ברבעון הראשון של השנה סכום של כ-2.0 מיליארד שקל, תודות לגיוסים של הקרנות הכספיות. הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות: כ-11.8 מיליארד שקל, המהווים 7.2% מנכסיהן בתחילת השנה; הקרנות הפסיביות פדו סכום של כ-1.9 מיליארד שקל; הקרנות המחקות פדו כ-1.2 מיליארד שקל וקרנות הסל פדו סכום של כ-0.7 מיליארד שקל; הקרנות הכספיות גייסו סכום עתק של כ-15.7 מיליארד שקל.
תעשיית קרנות הנאמנות חתמה את הרבעון הראשון של 2023 בהמשך מובהק של מגמת הפדיונות משנת 2022. זאת, על רקע המשבר הפוליטי בישראל ומשבר הבנקים בעולם. הקרנות הכספיות המשיכו לגייס בקצב גבוה תוך התעוררות בגיוסי הכספיות הדולריות בעקבות העלייה החדה בשער הדולר כלפי השקל.
לאחר שבשנת 2022 נרשמו ירידות חדות במדדי המניות העיקריים בעולם, הרבעון הראשון של 2023 התאפיין במגמה חיובית מאוד כאשר מדד ה-S&P500 עלה מתחילת השנה ב-5.5%, מדד הנאסד"ק זינק ב-14.8%, הדאקס הגרמני עלה ב-11.5%, מדד הניקיי גם הוא עלה, בשיעור של 6.5%. מדדי המניות המקומיים סגרו את הרבעון הראשון במגמה שלילית, מדד ת"א 35 ירד ב-3.2%, מדד ת"א 90 נחתך ב-9% ומדד ת"א 125 ירד ב-4.8%. מדדי איגרות החוב בישראל חתמו את הרבעון הראשון של השנה כמעט ללא שינוי, כשמדד איגרות החוב הקונצרניות נותר ללא שינוי, ומדד ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-0.1%.
**הכותב הוא מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות**