בנק ישראל צפוי לפרסם מחר את גובה הריבית במשק, ולפי הערכות הוועדה המוניטרית צפויה להחליט על העלאה נוספת של הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%. יחד עם זאת, בשוק מניחים כי הפיחות של השקל תומך בהעלאה חדה יותר של 0.5%.
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון אומר כי "קיימת סבירות גבוהה להעלאה של 0.25%, עם זאת, הפיחות של הימים האחרונים עלול לתמוך בהעלאה של 0.5%. מה תומך בהעלאת ריבית? האינפלציה ממשיכה להפתיע כלפי מעלה, אינפלציית הליבה נותרה יציבה על 5.1%. סביבת האינפלציה מאד רוחבית ומתרכזת בענפי השירותים (כולל מחירי השכירויות). בנוסף, למרות החששות להתמתנות בפעילות, הנתונים הכלכליים מצביעים על המשך ההתרחבות, כולל סקר המדד המשולב אשר עלה ב-0.43% בפברואר ובקצב שנתי של 2.2% בשלושת החודשים האחרונים".
כץ מציין בנוסף את שוק העבודה ההדוק כגורם שתומך בהעלאה מחר, וגם את הצריכה הפרטית שממשיכה להתרחב. "הרכישות בכרטיסי האשראי, רכישות ריאליות בשוק המקומי, עלו ב-9%, בניכוי עונתיות, בפברואר לאחר גידול של 1.4% בינואר. נתוני מגמה מצביעים על גידול של 3.3% בשלושת החודשים האחרונים (בחישוב שנתי) לעומת 5% בשלושת החודשים שקדמו. בכנס בנק ישראל בשבוע שעבר, צוין שהבנק מבחין בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית לפי הקצב ארוך הטווח".
אז למה לא להעלות ב-0.5%?
כץ אומר כי "קיים חשש להתמתנות בפעילות קדימה, גם בעולם (בין היתר על רקע השפעה ממתנת של משבר הבנקים על לקיחת אשראי) וגם בישראל (אשר מורגשת היטב כבר בענף הנדל"ן). אולי יותר מהותי: רמת הריבית כבר מרסנת. ריבית בסיסית של 4.5% (בהנחה שהריבית תעלה ב-0.25%) משקפת ריבית
ריאלית סביב 5.1% (ביחס לציפיות האינפלציה קדימה). גם הפד וגם הבנק המרכזי באנגליה מורידים הילוך בקצב ההידוק המוניטארי למרות סביבת אינפלציה גבוהה".
לאן עוד יש להסתכל בהודעת בנק ישראל?
"כרגיל, יהיה מעניין לראות את עדכון תחזית המאקרו של מחלקת המחקר של בנק ישראל ביום שני. התחזית הקודמת מתחילת ינואר הניחה ריבית בסיסית של 4% ברבעון ד’ 2023 .כנראה שתחזית הריבית תעודכן ל-4.75% ברבעון א’ 2024 (שנה קדימה), או אולי ל-4.5% באמירה שהריבית צפויה לעלות מעבר לרמה זו (ל-5%) במהלך השנה ואחר כך לרדת. תחזית הצמיחה לשנים הבאות צפויה להתעדכן מעט כלפי מטה, ותחזית האינפלציה השנה תתעדכן כלפי מעלה ל-3.5%", מעריך כץ.
"שוק עבודה חזק תומך בריבית גבוהה לאורך זמן"
גורם מהותי שתומך בהמשך העלאות במשק הוא שוק התעסוקה שממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה ירד בחודש פברואר לרמה של 3.9%, לעומת 4.3% בחודש הקודם. שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עלה אף הוא ל-79%. שכר המינימום עלה בתחילת אפריל ל-5,572 שקלים לחודש, עלייה של 5.1% לעומת השכר הקודם. כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי "שוק עבודה חזק תומך בריבית גבוהה לאורך זמן. עליית השכר נמוכה משמעותית מהאינפלציה בשנתיים האחרונות. הביקוש לעובדים ברמות השכר הנמוכות גבוה, כך שכנראה שהתחרות תביא לעליות שכר גבוהות יותר".
בתוך כך, כלכלני הפועלים הפחיתו את תחזית האינפלציה כלפי מטה ל-3% ב-12 החודשים האחרונים - הגבול העליון של תחום יעד האינפלציה של בנק ישראל. הפחתת יעד האינפלציה נובעת לאור התחזקות קלה בשער השקל, ואולי גם דחייה של התייקרויות במחירי המזון. "אנו מעריכים שעליית מחירי שכר-הדירה תתמתן מאוד במחצית השנייה של השנה. הריבית עדיין צפויה לעלות מחר (ב’) ב-25 נקודות בסיס. הציפיות לאינפלציה ירדו לאחרונה, ורוב עקום האינפלציה נמצא עתה בתוך תחום היעד. הציפיות לאינפלציה צפויות להמשיך לרדת לאחר יציאת המדדים הקרובים שהם גבוהים. בהינתן הירידה שתהיה להערכתנו בציפיות לאינפלציה, תעלה הריבית הריאלית לטווחים הקצרים לרמה של כ- 2%, שהיא מרסנת מאוד ביחס לעבר. תהליך עליית הריבית קרוב להערכתנו לסיומו, אך הריבית צפויה להיוותר ברמתה הגבוהה לפחות עד סוף השנה".
חוסר הוודאות הפוליטי ממשיך להיות גורם סיכון משמעותי
ברקע להמשך העלאות הריבית הסיכונים הפנימיים של המשק עלו מדרגה. ראש הממשלה החליט להשהות את הליכי החקיקה לשינויים במערכת המשפט, ונפתח משא ומתן בין נציגי הקואליציה לאופוזיציה, אלא שבינתיים המחאה נגד השינויים ממשיכה בצל חוסר האמון שבו זכו חברי הקואליציה שממשיכים להביע נכונות להעביר את הרפורמה במושב הקיץ. "אי-הוודאות הפוליטית תמשיך כנראה להיות גורם משמעותי בחודשים הקרובים, היא משפיעה על הלך הרוח של המשקיעים מחו"ל ושל הצרכנים בישראל. סיכון האשראי של מדינת ישראל אינו הגורם אליו מתנקזת אי-הוודאות – המשקיעים בעולם, ובכלל זה חברות הדירוג מעריכים שהסיכון הזה נמוך מאוד. ה-CDS של ישראל לטווח של חמש שנים ירד השבוע חזרה לרמה של כ-58 נקודות בסיס, זה אמנם לא מוצר עם סחירות גבוהה, אבל הוא עדיין מהווה אינדיקציה לסיכון המדינה הנמוך. התנודתיות של שער החליפין הושפעה מאי-הוודאות הפוליטית, אבל ברקע פועלים גם גורמים נוספים, כמו ירידה חדה בגיוסי חברות הייטק וירידה ביצוא השירותים".