בסקירה השבועית של מיטב צופים כי בנק ישראל צפוי להעלות ריבית ב-0.25% ל-4.5%. השיקולים העיקריים להחלטה זו למרות נתוני האינפלציה האחרונים, שהפתיעו כלפי מעלה, אשר בקלות יכולים לתמוך גם בעליית ריבית של 0.5%. השקל כמעט לא נחלש ביחס לדולר מאז החלטת הריבית הקודמת, אך ביחס לסל המטבעות הוא נחלש בכ-2%.
ציפיות האינפלציה היום דומות לאלו שהיו בעת החלטת הריבית הקודמת בפברואר, בפרט לטווח הבינוני והארוך.
השיקול העיקרי שצפוי לתמוך בהחלטה לעלייה בשיעור מתון של 0.25% זאת היחלשות בפעילות המשק שבאה לידי ביטוי בנתוני הצריכה, הייצור, וסחר החוץ. קצב הגידול השנתי של המדד המשולב של בנק ישראל ממשיך לרדת. יחד עם זאת, סקר הערכת המגמות בעסקים הצביע שמאזני הנטו על מצבה הכלכלי של החברה בחודש פברואר ממשיכים להיות חיוביים ויציבים בכלל הענפים. בנוסף, שיקול משמעותי נוסף צפוי להיות קשור להתגברות אי הוודאות הפוליטית בישראל אשר עלולה להחמיר האטה בצמיחה.
נתוני שוק העבודה מעט סותרים. מצד אחד, שיעור האבטלה ירד בפברואר. גם מספר דורשי העבודה בלשכת התעסוקה רשם ירידה קלה. מנגד, נרשמה ירידה במספר משרות פנויות. קצב הגידול השנתי במספר משרות שכיר נמצא במגמת ירידה. כמו גם השכר הממוצע וסך השכר במשק. השכר הממוצע במחירים קבועים בכלל ירד בשנה האחרונה. היום יתפרסמו נתונים מעודכנים לחודש ינואר.
הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם כגון בארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה הורידו קצב העלאות ריבית ל-0.25%. רק ה-ECB והבנק השוויצרי בעלי ריבית נמוכה יחסית המשיכו בעליות בקצב של 0.5%. בקרב כלל הבנקים המרכזיים העלייה החציונית בריבית בחודש מרץ הייתה בשיעור של 0.25%.
להערכתנו, יש גורם נוסף שבנק ישראל ייתן לו משקל בהחלטה. גם בישראל הייתה זליגת פיקדונות מהבנקים. מנתוני מצרף הכסף הרחב שמפרסם בנק ישראל ניתן ללמוד שבחודשים ינואר-פברואר יתרת העו"ש והפיקדונות עד שנה בבנקים (כולל במט"ח) קטנו כמעט ב-100 מיליארד שקל או בכ-6%.
לצורך השוואה, יתרת הפיקדונות בבנקים האמריקאים קטנה בתקופה זו רק בכ-0.8%. הפיקדונות מהבנקים המקומיים עברו לא רק לקרנות הכספיות ולמק"מים, אלא ככל הנראה גם לחו"ל בגלל המצב הפוליטי. יציאת הכספים מהפיקדונות בבנקים הייתה כנראה אחת הסיבות להקטנה משמעותית בהנפקות המק"מים מ-45 מיליארד שקל במרץ ל-28 מיליארד באפריל. עליית ריבית חדה עשויה להגביר עוד יותר את האטרקטיביות של שוק הכספים ביחס לריבית בפיקדונות הבנקאיים.
האשראי במשק עדיין גדל, אך בקצב איטי יותר
הנתונים המעודכנים שפרסם בנק ישראל משקפים התמתנות בגידול האשראי במשק. קצב הגידול בהלוואות הבנקאיות למגזר עסקי שעלה באופן חריג עד אמצע 2022 התחיל לרדת. הבנקים עדיין ממשיכים לתת אשראי, אך בקצב חודשי איטי יותר.
גם בזירה של הלוואות למשקי הבית יש מגמת התמתנות בגידול באשראי, הן בחוב לדיור והן בהלוואות הצרכניות. בתחום ההלוואות הצרכניות התמתנו במיוחד הלוואות שלא מהבנקים. ירידה זו נובעת בעיקר מצמצום בהלוואות שנותנים המוסדיים לעמיתים. לעומת זאת, קצב הגידול בהלוואות מחברות כרטיסי אשראי כמעט לא ירד. הירידה במתן הלוואות לעמיתים מהמוסדים יכולה להסביר, לפחות חלקית, את הגידול המהיר במשיכות כספים מקרנות ההשתלמות.
נציין שהיציאה הגדולה של הפיקדונות מהבנקים, עליה כתבנו קודם, עשויה להקשות על גידול בהלוואות הבנקאיות.