ההחלשות של השקל בשנה שעברה הביאה את בנק ישראל לבחון עד כמה משפיע הפיחות של השקל על האינפלציה, שכן ככל שהשקל נחלש כוחו בבלימת עליות המחירים שמעבר לים נחלש. עוד קודם לכן, גם היום (ו’) השקל נחלש כאשר הדולר זינק ב-0.8% ושערו היציג נקבע על 3.61 שקלים. בכך השקל ממשיך במגמת ההחלשות שנרשמה השבוע בצל הערכות כי הקואליציה מעוניינת להמשיך להעביר את חוקי המהפכה המשפטית למרות העצירה.
ברקע, הידרדרות היחסים של ארה"ב וישראל לשפל לא תורמים למגמה כאשר ראש הממשלה נתניהו נחשב כעת כאישיות לא רצויה בארה"ב בצל הכוונה להמשיך ולחוקק את החוקים שיחלישו את מערכת המשפט. ביידן אמר כי הוא מאד מודאג מהנעשה בישראל. הדבר מעלה שאלות באם התמיכה של הידידה הגדולה ביותר של ישראל לא תעמוד לזכות המדינה מול האיום האיראני.
ניתוח שנערך לאחרונה בבנק ישראל מראה שפיחות של השקל מול הדולר ב-1% תורם לאינפלציה 0.2%-0.1%. על פי ניתוח זה שפורסם השבוע בדוח השנתי של בנק ישראל, השינוי בשער החליפין תרם לאינפלציה בשנה שעברה 1%-2%, בעוד שההשפעה של האירו היתה אפסית.
חשיבותו של שער הדולר להתפתחות האינפלציה מחדדת את הצורך להבין את הכוחות שפעלו עליו השנה. מול הדולר פוחת השקל בכ-10% ב-2022 בהשפעת התרחבות פער הריביות מול ארה"ב ורכישות מט"ח של המשקיעים המומסדיים כחלק מגידור ההשקעות. לפי בנק ישראל, עלייה של 1% בריבית בארה"ב מעבר לריבית בישראל תורמת בממוצע ליפחות של 1%-1.7% באותו רבעון. ירידה במדד S&P 500 תורמת גם היא לפיחות השקל, והאפקט משמעותי יותר ככל שהחשיפה של המשק למניות גבוהה יותר.
אלא שכל זה לא בהכרח רלוונטי לשנה הנוכחית, שכן הקורלציה בין השקל לשוק האמריקאי התנתקה בחודש שעבר בצל הליכי המהפכה המשפטית, וכעת שוק המט"ח המקומי מושפע בעיקר מגורם סיכון זה. ככל שהמצב הפוליטי יבוא לסדרו ההתאמה לשוק האמריקאי עשויה לחזרו בהתאם לחשיפה של המוסדיים למניות בוול סטריט.