הריבית של בנק ישראל במהלך שנת 2022 לוותה בתמסורת חלקית לריבית הפיקדונות, אך חזקה מאשר במדינות מפותחות אחרות, ונראה שהיא אף התחזקה בחודשים האחרונים של 2022 - כך לפי מחקר שפרסם היום (ג’) בנק ישראל.
מחקר זה של בנק ישראל מגיע ברקע לטענות הציבור כי שיעור העלייה בריבית במשק לא התגלגלה במלואה לריבית על הפיקדונות. כלמור התמסורת לא מלאה אחד לאחד. בבנק ישראל סקרו מספר גורמים שיכולים להשפיע על התמסורת, ולכן לספק הסבר אפשרי להבדלים בין המדינות ולשינויים בעוצמת התמסורת לאורך זמן בישראל.
עם התחלת העלאות הריבית מאפריל של השנה שעברה, עד כמעט חודש אוגוסט נרשמה תמסורת חלשה, כלומר העלאת הריבית במשק לא התגלגלה לריבית על הפיקדונות. יש גלגול מאד חלקי. באיזור חודש אוגוס טנרשמה התחזקות בתמסורת, אך היא לא מלאה.
במחקר נמצא שאת התמסורת החלשה בתחילת מחזור עליית הריבית ניתן להסביר, בין היתר, בחזרה של המרווח לטווחים ששררו לפני עידן הריבית האפסית ולעודפי הנזילות הגדולים שהיו במערכת הבנקאית.
לאחר היציאה מסביבת הריבית האפסית והירידה במדדי הנזילות החלה התחזקות של התמסורת. מהניתוח שערכו בבנק עולה האפשרות שההבדלים בין המדינות נובעים גם מגורמים אלו. כך, לדוגמה, באירופה החלה ריבית הבנק המרכזי לעלות מאוחר יותר, ורמתה עדיין נמוכה יחסית, כך שייתכן כי התמסורת החלשה באירופה משקפת את ההשפעה של היציאה מסביבת הריבית האפסית. לעומת זאת בארה"ב עלתה הריבית אף יותר מאשר בישראל, אך גם עודפי הנזילות של המערכת הבנקאית בארה"ב נכון לסוף 2022 עדיין משמעותיים מאוד.
הניתוח הראה גם את ההשפעה של גורמים מבניים המאפיינים את מערכת הבנקאית – במיוחד של הריכוזיות והתחרות – על עוצמת התמסורת. להגברת התמסורת תרמו ככל הנראה גם חלק מהצעדים שננקטו במהלך השנה להגברת התחרות, כגון הנגשה-לציבור של נתוני הריביות שמשלם כל בנק לצורך השוואת מחירים ושיח ציבורי ותקשורתי ער בנושא.
האזינו לפודקאסט עם עורכי המחקר של בנק ישראל: