במשרדי האוצר בירושלים התקיימה אמש ישיבה מיוחדת שבמסגרתה הציגו באגף התקציבים ובאגף הכלכלנית הראשית באוצר לשר סמוטריץ’, את השלכות הרפורמה המשפטית על הכלכלה הישראלית, ומהניתוח שביצעו שם עולה תמונה מדאיגה שעלולה להשפיע על כל האזרחים.
"הורדת דירוג עלולה להוביל לעלייה בהוצאות הריבית של הממשלה ובעלויות המימון למגזר העסקי, וכן להאטה בצמיחה", כך לפי חוות דעת שהציג אגף התקציבים באוצר לשר בצאלאל סמוטריץ’. "נטל מימון החוב הציבורי צפוי לעלות ב-2.3 עד 6.8 מיליארד שקל בהבשלה מלאה".
לפי אגף התקציבים באוצר, הורדת דירוג עלולה להביא לאובדן בצמיחה החזויה שיסתכמו בעוד עשור באובדן של כ-50-100 מיליארד שקל בשנה. "אובדן תוצר זה יוביל מטבע הדברים לאובדן הכנסות בעוד כעשור בהיקף של 15-30 מיליארד שקל בהינתן נטל המס הנוכחי", כך לפי חוות הדעת של האגף.
באגף התקציבים מסבירים כי "ככל שחברות דירוג האשראי אכן יסברו כי צעדי החקיקה יגרמו להחלשת המוסדות, אישורם עלול לגרור הורדת דירוג, על כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך. בעקבות החקיקה נוצר סנטימנט שלילי של הציבור ושל המשקיעים ביחס למתווה המוצע שעלול כשלעצמו להביא להשלכות שליליות על כלכלת ישראל. "על הממשלה והכנסת לקחת בחשבון השפעות משמעותיות אלה בבואן לקדם את תיקוני החקיקה המוצעים", כך לפי אגף התקציבים.
שירה גרינברג, הכלכלית הראשית באוצר כתבה כי "יישום הרפורמה המשפטית המוצעת עלול להביא לפגיעה משמעותית מאוד בכלכלה הישראלית. פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה, שמשמעותה על פני חמש שנות התקציב העוקבות להעברת הרפורמה, אובדן תוצר של כ-270 מיליארד שקל במצטבר, וכן ירידת הכנסות מדינה בהיקף של כ-70 מיליארד שקל במצטבר, כאשר כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה נאמדת בכ-385 מיליארד שקל במצטבר על פני 5 השנים העוקבות".
עוד ציינה גרינברג כי "הפגיעה בהכנסות המדינה עלולה להתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בשנות התקציב הסמוך למועד יישום הרפורמה, ועל כן באם הרפורמה המשפטית המוצעת תיושם בתקופה הקרובה צפוי שיידרש עדכון לתחזית ההכנסות לתקציב הקרוב. נבהיר כי הירידה המבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה, על בסיסה מבוצעת האמידה בנייר זה, יכולה להתגלות כשמרנית שכן היא אינה לוקחת בחשבון את רמת ההשכלה הגבוהה בישראל ואת מבנה הכלכלה הישראלית הנשען במידה משמעותית על סקטור ההייטק שהינו סקטור נייד ומוטה השקעות זרות, ואת ההשפעה הגוברת".