הבנק השוויצרי קרדיט סוויס מנהל נכסים בסך של כ-1.4 טריליון אירו שהם כ-10% מהתוצר של גוש האירו בשנה טובה. לכן, קרדיט סוויס הוא בבירור גדול מדי בכדי ליפול וקשה לראות תרחיש שבו הרגולטורים מאפשרים לו להגיע לחדלות פירעון. לעומת זאת, לא רק שהבנקים האזוריים בארה"ב הם לא גדולים מדי בכדי ליפול אלא שהם נופלים כל הזמן ואף אחד לא שם לב.
הסיבה העיקרית שהפכה את הסיפור של SVB למעניין היא שבהיותו בנק שמשרת את תעשיית ההייטק, היקף הפיקדונות בו היה גדול ואבדן של אלו היה יכול לגרור את כל התעשייה למיתון עמוק. בסופו של יום הבנקים האזוריים חשופים לעליית הריבית באופן כרוני שכן כאשר עלות המימון של הבנק (שהיא ריבית הטווח הקצר) גבוהה מהריבית שהוא מקבל על תיק האשראי (שהיא קבועה לטווח הארוך) הבנק מפסיד כסף. לכן השאלה היא בדרך כלל שאלה של סולבנטיות ולא שאלה של נזילות. במילים אחרות, גם ללא הריצה על הבנק שהתרחשה ב-SVB או בסיגניצ’ר, הבנקים האלו היו כנראה מגיעים לחדלות פירעון ובכך המשבר הנוכחי מזכיר יותר את משבר ה-Savings & Loans שנמשך עשור ולא את המשבר של 2008.
אם לוקחים את זה שבנקים אזוריים נוספים יחוו קשיים בחודשים הבאים אז ההחלטה של הרגולטור האמריקאי לבטח את הפיקדונות בבנקים אבל לא להציל אותם היא מעניינת. ההחלטה הזו אמנם עוצרת את הריצה על הבנקים ובכך מונעת חיסול מהיר של הפיקדונות בהם אבל היא לא מונעת יציאה של פיקדונות שנובעת מאלטרנטיבה טובה יותר – אג"ח ממשלתיות לטווח קצר ו/או צורך בגיוס הון בשל ירידה בערך הנכסים שאינם מוחזקים לפדיון (האשראי שהבנק נתן).
השאלה שנותרה כעת פתוחה היא מה יקרה בשוק האשראי ואיך הבנקים הגדולים יהנו מזה. לפי ההערכות של גולדמן סאקס, הבנקים האזוריים בארה"ב אחראיים לכ-50% מהאשראי העסקי, 60% מהאשראי לבנייה למגורים, 80% מהאשראי לבנייה מסחרית ו-45% מהאשראי הצרכני. אם הכיוון של הכלכלה האמריקאית היא לעבר מיתון, כפי שהפד רוצה, אין ספק שתיק האשראי של הבנקים יפגע.
הבנקים הגדולים יקפצו כנראה על ההזדמנות וירכשו תיקי אשראי לטווח ארוך במחירי סוף עונה בכסף שהם מקבלים מהפד כדי למנוע משבר נזילות. אם ניקח בחשבון שלמרות ההבטחות של הרגולטורים לעמוד מאחורי הפקדונות חלק מהציבור יעדיף להעביר את הפיקדונות שלו לבנקים הגדולים והבטוחים יותר, נראה שאנחנו לפני תהליך שבו הבנקים הגדולים הולכים להיות הנהנים העיקריים של המשבר בבנקים האזוריים. המסקנה מבחינת השקעות היא קלה: שורט בנקים אזוריים (KRE) ולונג סקטור הבנקאות שמוטה לבנקים הגדולים (XLF).
**הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות**