אינפלציית הליבה נותרה גבוהה ולא פחתה, למרות שבתחילת השנה ניכרה הקלה מסוימת בלחצים האינפלציוניים. כתוצאה מכך, סביר להניח שהמדיניות המוניטרית תצטרך להישאר הדוקה ועלויות גיוס החוב הממשלתי ימשיכו להיות גבוהות, כך סבורים כלכלני חברת הדירוג S&P העולמית.
להערכתם, ישראל צפויה להנפיק כ-30 מיליארד דולר, אשר מהווים כ-0.3% מסך החוב הממשלתי העולמי שיילקח ב-2023. סך החוב הממשלתי הריבוני המסחרי של ישראל בסוף שנת 2023 צפוי להסתכם בכ-310 מיליארד דולר, המהווים 0.5% מסך החוב העולמי הממשלתי המדורג על ידי S&P בנקודת הזמן הזאת. את שיעור החוב המסחרי של ישראל (100%), שיעור החוב במטבע זר, כלומר כ-14.5% מסך החוב של ישראל, שיעור החוב בריבית קבועה (43.5%), שיעור החוב הצמוד (52.5%)
להערכתם, לחץ ההוצאות המתמשך עקב עליית מחירי האנרגיה הינו אחד הגורמים המרכזיים לגיוס גבוה במיוחד בקרב מדינות אירופה. הזעזוע הכפול של מגיפת ה-COVID19 ומחירי הסחורות הגבוהים (כולל מזון ואנרגיה), שהתחילו לאחר ההתאוששות מגיפת הקורונה ואחר כך התגברו על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה, הניעו ממשלות ברחבי העולם לשמר צעדים פיסקאליים כדי לרכך את המכה למשקי הבית ולסקטור העסקי.
S&P מעריכה את עלות מגיפת הקורונה ומשבר האנרגיה בכ-10 טריליון דולר במהלך השנים 2020-2023. העלות כוללת את ההשפעה של COVID-19 על הכספים הציבוריים הנובעים מהתכווצות ההכנסות והוצאות גבוהות יותר במהלך השנים 2020 ו-2021 בכ-8.4 טריליון דולר. S&P מעריכה שהעלות המשוערת של צעדים פיסקאליים הקשורים לעלייה במחירי סחורות, במיוחד מחירי האנרגיה, תגיע לכ-1.65 טריליון דולר במהלך השנים 2022-2023. אומדן זה נגזר באמצעות השוואת ההלוואות בשנים 2022-2023 עם הרמה ההיסטורית הממוצעת של ההלוואות הריבוניות בין 2016 ל-2019. כתוצאה מכך, ההשפעה הפיסקלית המשולבת בשנים 2020-2023 תסתכם בכ-10% מהתמ"ג של כלל המדינות המדורגות.
חוב ריבוני - גלובלי בעלייה
היקף הנפקת החוב הממשלתי העולמי ב-2023 צפוי להסתכם בכ-10.5 טריליון דולר, גבוה יותר בכ-40% ביחס לממוצע בשנים של פרוץ מגיפת הקורונה. שיעור החוב הממשלתי המסחרי מהתמ"ג יגדל לכ-66.1% בשנת 2023 מ-63.8% בשנת 2022. רמה זו נמוכה משמעותית מהשיא בשל 74% מהתמ"ג בתקופת מגפת הקורונה בשנת 2020.
החוב הריבוני של מדינות אירופה המפותחות יציגו את העליות הגדולות ביותר בהנפקת חוב על רקע קיפאון בצמיחה ולחצים תקציביים, בין השאר בשל העלייה במחירי האנרגיה. למרות שמחירי האנרגיה באירופה חזרו כעת לרמות שנראו לפני מלחמת רוסיה-אוקראינה, הם נותרו ברמה גבוהה מנקודת מבט היסטורית, כאשר ניכרת הפחתה הדרגתית בתלות ברוסיה.
עלויות אנרגיה גבוהות יפעילו לחץ על ממשלות לשמור על הקלות מס וסובסידיות על צריכת האנרגיה בזמן שהכלכלות האירופיות עומדות בקיפאון או אפילו מתכווצות. חלק ממדינות אירופה, כולל בריטניה, איטליה, גרמניה וצרפת, שהן גם המנפיקות העולמיות הגדולות ביותר במונחים אבסולוטיים, יגדילו את היקף הגיוס הריבוני ב-2023 בהשוואה ל-2022, וינפיקו בממוצע כ-300 מיליארד דולר כל אחת השנה.
חוב ריבוני - שווקים מתעוררים: ב-12 החודשים האחרונים חלה עלייה נוספת בעלויות הגיוס של ממשלות, ואלו של השווקים המתעוררים מתקרבות לרמות שלא נראו בעשור האחרון.