קרדיט: depositphotos / rafapress
קרדיט: depositphotos / rafapress

קריסתו של בנק סיליקון ואלי (SVB) תרמה לירידה בשווקים ולירידה בתשואות (flight to safety), כאשר לפי הערכות בשוק כ-90% מהפיקדונות שנשארו בבנק שקרס אינם מבוטחים, מה שמוביל לחששות כי חברות רבות, בהן חברות סטארט-אפ ישראליות, איבדו את כספם ובדרך למשבר נזילות חמור.

בישראל, רשות ני"ע, האוצר ובנק ישראל הקימו מערך מיוחד לתמיכה בחברות שנקלעו לקשיים, שכן עולה חשש שאלו יוכלו לשלם משכורות לעובדים. גם המערכת הבנקאית נרתמה למערכה ותספק סיוע לחברות שנקלעו לקשיים.

בינתיים, החששות כי קריסת הבנק מסתירה מאחוריה סדקים מהותיים במערכת הבנקאות העולמית לאור סביבת הריבית העולה, מכבידה על השווקים הפיננסים שרשמו בסוף השבוע ירידות חדות, ושהתגלגלו הבוקר גם לבורסה בתל אביב.

בשוק המקומי מונים את החברות שחשופות ל-SVB לצד החשש מאיבוד הכסף לעת עתה עד שיתבררו היקפי האירוע. קוולטאו הפקידה בבנק 75% מהיקף המזומן שברשותה; פיוניר עדכנה כי בבנק מוחזקים נכסים בהיקף של פחות מ-20 מיליון דולר מתוך מזומנים ושווי מזומנים בסך כחצי מיליארד דולר ב-2022; קומפיוגן הפקידה סכום מועט יותר של 1.3% מהמזומנים, אאוטבריין הודיעה כי פחות מ-5% מהיקף המזומנים שברשותה הופקדו בבנק שקרס אינה צופה השפעה משמעותית על מצבה הפיננסי או עסקיה; פאגאיה חתמה לאחרונה על קו אשראי חדש עם הבנק בסך 167.5 מיליון דולר; וחברות נוספות שאינן נסחרות בבורסה בתל אביב, כמו WalkMe וסימילרווב.

איך זה התחיל?

הפיצוץ קרה בשבוע שעבר כאשר בנק SVB הודיע על הנזלת כל הנכסים הפיננסיים הזמינים למכירה במאזן בהפסד, וזאת ענק על מנת להתאים את התיק לריבית המשתנה, ובמקביל הודיע על גיוס של 1.75 מיליארד דולר במניות במטרה לחזק את הנזילות. נראה כי סביבת הריבית העולה הקפיצה את התשואות הקצרות וחשפה רשלנות שמעלה חשושת לסדקים בענף הבנקאות. הבנק השקיע באג"חים קצרים-בינוניים, אך השינוי בריבית כלפי מעלה לצד העלייה בתשואות האג"ח הקצרות דחקה את הבנק לקצה.

מניית הבנק קרסה בחמישי בכ-60% ובשישי נפלה בעוד 45% בטרום והמסחר הוקפא בזמן שהבנק נמצא תחת בהלה של משיכת הפיקדונות מצד החברות שהפקידו שם את כספם. חלקן הצליחו למשוך את כספי הפיקדון.

בנק SVB, החברה האם של סיליקון ואלי בנק שמשרת בעיקר חברות מעמק הסיליקון, נחשב לאחד הבנקים המועדפים על תעשיית ההון סיכון, גם של זו הישראלית. על רקע אי הודאות סביב אירועי סוף השבוע על רקע פרשת SVB, חברות הייטק ישראליות פועלות ביומיים האחרונים להחזיר את כספיהם לישראל.

אלא שמעבר לשאלת הכספים של החברות ששמו את כספיהן שם, עולה שאלה באם מדובר בברבור שחור שעלול להביא לירידות מתמשכות בשווקים, או שמא מדובר בקריסת בנק איזורי שמהווה אירוע נקודתי. בשוק מעריכים כי קריסת הבנק שמה סימן שאלה בנוגע להמשך העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים, שמא הסדרים יהפכו לשברים שיהיה קשה לתקן.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    לעצור את האנרכיה עכשיו, ראשי המחאה אינם מייצגים אף אחד רק את עצמם , מי מממן אותם?

    'ישראל היום': מנתוני סקר של חב' הייעוץ 'TEFEN' עולה כי 41% מהייטקיסטים סבורים שהרפורמה המשפטית לא מסכנת את הכלכלה. 57% מעובדי ההייטק לא מעוניינים בהכנסת דעות פוליטיות למקום העבודה. עוד בסקר 'TEFEN' בקרב עובדי ההייטק: 77% הצהירו שלא משתתפים/מתכוונים להשתתף במחאה נגד הרפורמה. 90% חושבים שהחברה שבה הם עובדים לא צריכה לקחת חלק פעיל במחאה.

    • מילואימניק
    • 12/03/2023 12:56