"אחד הדברים שנסתכל עליהם בשנים הקרובות הוא ההשפעה של הרפורמה המשפטית על תפקוד המדינה, בין אם תהיה השפעה ובין לאו, על פי הערכת הבנק העולמי זה יחליש את המשילות, ואנחנו מחשבים את דעתם באנליזה שלנו, ובין אם תהיה השפעה שלילית או לא יש צעדים נוספים שיינקטו ועלולים לפגוע ביציבות הממשל. אחד הדברים שאנו עוקבים אחריו באדיקות, הכי מודאגים מהם, זו השמירה על עצמאות בנק ישראל. יש מי שקוראים לפגוע בעצמאות הזו שוחחנו עם הממשלה והם הבטיחו לנו שזה לא יקרה", כך אמר בראיון לגל"צ, סדריק בארי, האנליסט הראשי לנושא ישראל בחברת דירוג האשראי פיץ’, על המעקב אחר צעדי הממשלה.
דבריו באו בהמשך לדוח הדירוג שסיפקה פיץ’ לכלכלת ישראל בשבוע שעבר. פיץ’ הותירה את הדירוג על כנו אך הוסיפה לדוח הדירוג, באופן חריג, הערת אזהרה מפני השלכות הרפורמה המשפטית שבשעה זו ממשיכה לעבור בחקיקה בכנסת למרות המחאה בציבור.
יש מי שמנסה למזער את הדוח של פיץ’, ולנפנף בו לצורכים פוליטיים, תחת הטענה כי הדירוג של ישראל נותר על כנו, וגם האופק לא השתנה. כדי להבין מדוע הדבר אינו מדוייק, צריך להסביר כיצד עובד עולם דירוגי האשראי שבו פועלות חברות הדירוג, ולבסוף גם לשאול, אם נתוני המשק כל כך טובים, מדוע לא זכינו להעלאת דירוג?
על מנת לספק לגופי ההשקעות סרגל השוואה לנכסים - כמו אג"ח של מדינה, חברה ציבורית, רשות עירונית וכו’, חברות הדירוג עורכות דוח השקעה מפורט, נטול פניות פוליטיות, לאותו מנפיק. לשם הפקת הדירוג חברת הדירוג לוקחת בחשבון את התנאים הפיננסיים של הגוף המסוקר באותה תקופה של הסיקור, וזאת על מנת לספק לגופי ההשקעה באשר הם נקודת ייחוס כדירוג אשראי שהינו חלק מסרגל דירוגים מוסכם, כך שאפשר יהיה לסווג את ההשקעה בהתאם למדיניות שעל פיה פועלים אותם גופי השקעות.
דוח הדירוג נשען על נתונים פיננסים של המשק לאותה תקופה, כאמור. ואם בוחנים את מצבה של כלכלת ישראל כיום, חייב לומר שהממשלה הקודמת השאירה אחריה כלכלה עם נתונים חזקים מאד בסביבה סוערת במיוחד, עם יחס יורד בחוב לתוצר, צמיחה חזקה של המשק מעל קו המגמה, ושיעור באטלה נמוך ברמת שפל של מעל ארבעה עשורים. זאת, בזמן שהאינפלציה אמנם חורגת מתחום היעד של בנק ישראל, אך נמצאת בקצב נמוך באופן יחסי למדינות המפותחות במערב.
מהסיבות הללו, לא רק שאין סיבה להורדת דירוג כעת, ואין שום אופק להורדה בהמשך, חלק מהכלכלנים חושבים שפיץ’ למעשה נמנעה מהעלאת דירוג. הרי, פיץ’ צופה שיחס חוב תוצר ימשיך במגמת הירידה לשיעור של 57.9% עד שנת 2024, מ- 61.6% בשנת 2022 ו-68.9% בשנת 2021. אין פה חומרים להורדת דירוג, אלא להיפך. אז מה מונע העלאת דירוג? חוסר ודאות קיצוני, כשברקע מנהלים הבנקים מזהירים מפני בריחת הון. ומעבר לכך, ובעיקר, פיחות מהיר של השקל שדחה את האפשרות להעלאת דירוג, אם מישהו חשב על זה נוכח המצב הכלכלי בעולם כולו.
בשורה התחתונה, מי שנתלה בהסבר כי חברת הדירוג לא רק שלא הורידה דירוג אלא גם לא הורידה את אופק הדירוג, צריך לשאול, מדוע עם נתונים כה חזקים של המשק, במקום לזכות בהעלאת דירוג, ישראל קיבלה אזהרה חריגה למדי מפני השלכות הרפורמה.