לאחר פיחות מהיר במטבע שעלול להיות רק הפרומו, מאות מבכירי הכלכלנים בישראל פרסמו מכתב אזהרה נוסף מפני השלכות החקיקה שעוברת כעת בכנסת שצפויה להחליש באופן דרמטי את המערכת המשפטית ובעקבות זאת להוביל לפגיעה בכלכלה.
"מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו. בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך להעלות ריבית בקצב מהיר. גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון הנצבר ממדינות אחרות שבהן היתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת על פי תהום", כך לפי מכתב הכלכלנים.
"אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מבית ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שאתם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים - מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר".
על המכתב חתומים גם בעלי תפקיד שעד לאחרונה כיהנו בבנק ישראל, כמו מנהל חטיבת מחלקת המחקר שפרש מישל סטרבצ’ינסקי, חבר הוועדה המוניטרית לשעבר פרופ’ ראובן גרונאו, משה חזן, חברה הוועדה שפרשם בצל המחאה, פרופ’ רפי מלניק, אבי בן בסט, דני צידון, נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל, פרופ’ איתן ששינסקי, מנועל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בעבר יג’ין קנדל, ועוד’.
"למעשה", כתבו הכלכלנים, "הקואליציה לא רק שלא עצרה את תהליך החקיקה, אלא שלאחרונה עלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט. כך עלו הצעות להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה בישראל. התנהלות זו רק מחריפה את הנזק לכלכלה הישראלית.
"לא רק שיזמות החקיקה אינן מטפלות בבעיות חשובות אלה, אלא שהן מונעות ביקורת חשובה על הרשות המבצעת ומחלישות את ההגנה על זכויות קניין. כך למשל, ללא מערכת משפט חזקה ועצמאית, עלולה הממשלה בעתיד לפגוע בחסכונות הפנסיה, בבעלות על נדל"ן, או להטיל מיסים בדיעבד על פעילות כלכלית אחרת.
"אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מבית ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שאתם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים - מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר. מן הראוי שממשלת ישראל תשקול את צעדיה לבל נצטער כולנו על שלא השכלנו בזמן למנוע פגיעה חמורה ברווחתם של תושבי ישראל ובעתידנו המשותף", נכתב.
האזהרה של פיץ’
אתמול חברת דירוג האשראי פיץ’ צרפה, כצפוי, פסקה חריגה לדוח דירוג האשראי לישראל, וציינה כי לרפורמה המשפטית יהיו השלכות על הפרופיל הפיננסי של המשק. נכון להיום אין סיבות להורדה של הדירוג, שכן תנאי המשק חזקים, והתקציב שאושר השבוע כולו לא פורסם והחלוקה לא סגורה סופית. פיץ נשענת על נתוני החוב שפחתו במהלך השנה האחרונה ועל כן הדירוג נותר גבוה. יחד עם זאת, הסיכון הפוליטי מבחינת פיץ’ עבור הדירוג עלה.