ההאטה בסחר העולמי לא פוסחת על ישראל ומסבירה חלק מהפיחות בשקל. בדצמבר סך יצוא השירותים (בניכוי חברות הזנק) ירד ב-5% (במונחים דולריים על פי נתונים מנוכים עונתיות), בעיקר בשל ירידה ביצוא שירותי ההיי-טק. הנתון תואם למגמה שראינו גם בנתוני הצמיחה שהתפרסמו לפני כשבוע. גם יצוא הסחורות המשיך לרדת כאשר ירד ב-4 אחוזים בינואר (ללא אוניות מטוסים ויהלומים).
הקיטון ביצוא מקטין את העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים ומצטרף לנתונים המסבירים את החולשה האחרונה של השקל. להערכתנו, במבט קדימה, ככל שתתעצם החולשה בכלכלה העולמית אנו עלולים לראות המשך פגיעה ביצוא והמשך פגיעה בעודף בחשבון השוטף (מאחר שהיבוא קשיח יותר – מזון דלק...).
בשל מרכיב היבוא הגדול בצריכה הפרטית, הפיחות בשקל מרחיק את האינפלציה מיעד בנק ישראל. עדכנו את התחזית לאינפלציה לחודשים הקרובים כלפי מעלה: פברואר ל-0.3 ומרץ ל-0.5 ב-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה של 3.2 אחוזים. בהתאם עלתה גם התחזית שלנו לריבית בנק ישראל ל- 4.75% בעוד כחצי שנה. אם הפיחות לא ייעצר, הדבר יחייב את בנק ישראל לריבית גבוהה עוד יותר.
בעקבות הפיחות בשקל עדכנו את תחזית האינפלציה והריבית כלפי מעלה. בשל מרכיב היבוא הגדול בצריכה הפרטית, הפיחות בשקל מרחיק את האינפלציה מיעד בנק ישראל. עדכנו את התחזית לאינפלציה לחודשים הקרובים כלפי מעלה: פברואר ל-0.3 ומרץ ל-0.5 ב-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה של 3.2%. בהתאם עלתה גם התחזית שלנו לריבית בנק ישראל ל- 4.75% בעוד כחצי שנה. להערכתנו, אם הפיחות לא ייעצר, הדבר יחייב את בנק ישראל לריבית גבוהה עוד יותר.
פחות ממשרה פנויה אחת על כל מובטל. להערכתנו, מגמת ההיחלשות בשוק העבודה צפויה להימשך במקביל להמשך עליית הריבית וההאטה בצמיחה הכלכלית. קצב הגידול של המשק המשיך להאט גם בתחילת 2023, כך על פי המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק שגבוה רק בכ-2 אחוזים בהשוואה לרמתו בינואר בשנה שעברה. ההאטה בצמיחת המדד הושפעה מהירידה במדדי הפדיון בענפי השירותים והקמעונאות לצד הירידה ביבוא מוצרי הצריכה.
גם שוק העבודה ממשיך להיחלש כאשר מספר המובטלים עלה ל-190 אלף בינואר (על פי נתונים מנוכי עונתיות) והיחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות ירד ל-0.7 בינואר (פחות ממשרה פנויה אחת על כל מובטל – בניגוד לכמעט שתי משרות פנויות על כל מובטל בארה"ב). גם הפרסום של לשכת התעסוקה מראה מגמה דומה עם המשך עלייה במספר דורשי העבודה בינואר (נתונים מקוריים), רובם כתוצאה מפיטורין. להערכתנו, מגמת ההיחלשות בשוק העבודה צפויה להימשך במקביל להמשך עליית הריבית וההאטה בצמיחה הכלכלית - נתון שיתמוך לבסוף גם בהיחלשות לחצי השכר במשק.
יחד עם זאת, חשוב לציין ששיעור האבטלה עדיין נמוך מאוד במיוחד בגילאי העבודה העיקריים (64-24) שם השיעור אפילו ירד בינואר ל-3.6% (3.8% בדצמבר).
**הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים**