אי-הוודאות סביב הרפורמה במערכת המשפט הביאה לפיחות בשער השקל מול סל המטבעות כאשר מתחילת החודש נרשם פיחות מצטבר של 3.6% מתחילת פברואר - כך לפי כלכלני בנק הפועלים. "בניגוד לאירועי פיחות שאירעו בשנים האחרונות, שנבעו בדרך כלל מירידה בנזילות הדולרית בשווקים, אנו רואים עתה רצון של המשקיעים להיחשף לנכס הבסיס, כלומר להגדיל אחזקות במט"ח. יתכן ששינוי זה מושפע גם מההרעה בסביבה הפיסקאלית, שעד כה נתפסה כאחד הגורמים שתמכו בשקל חזק על פני זמן, וכן מירידה בעודף בחשבון השוטף ובהשקעות בהייטק. אנו סבורים כי אם הפיחות בשער השקל ימשך בשבועות הקרובים, בנק ישראל עשוי להתערב בשוק המט"ח, ולראשונה למכור יתרות מט"ח", צייני בבנק הפועלים.
"הפיחות יעלה את האינפלציה בטווח הקצר. ברמות שער החליפין הנוכחיות אנו צופים אינפלציה בשיעור של כ-3.5% בשנה הקרובה. התמסורת של הפיחות לאינפלציה היא בחלקה מידית דרך סעיפים כמו דלק ונסיעות לחו"ל, וחלקה אורך מספר חודשים כמו מחירי יבוא אחרים. ההאטה בצמיחה תפעל למיתון האינפלציה יותר במחצית השנייה של השנה.
"הציפיות לאינפלציה גבוהות מהיעד ולכן אנו מעריכים שהריבית תעלה גם בהחלטה הבאה לרמה של 4.5%. שוק הנגזרים מגלם עתה ריבית של כ-5% בסוף השנה הנוכחית. ברמות ריבית אלו ההשפעה על הפעילות הכלכלית בכלל ועל ענף הנדל"ן בפרט היא גבוהה, ואנו סבורים לכן שהריבית תיעצר מעט לפני 5%, אך כאמור הרבה תלוי עתה בהתפתחות שער החליפין.
"התשואה לעשר שנים של ממשלת ישראל (בשקלים) הפכה לגבוהה מזו של ממשלת ארה"ב (בדולר) והגיעה אתמול לרמה של כ-4%. אנו סבורים כי סגירת הפערים בין תשואות האג"ח משקפת בעיקר את סיכון שער החליפין, שהפך גבוה יותר בעקבות אי-הוודאות הפוליטית, ואולי מעט מזה גם את סיכון המדינה. התשואות בישראל ברוב השנים האחרונות היו נמוכות מאלו שבארה"ב, על רקע מצב פיסקאלי טוב יותר, עודף בחשבון השוטף ואינפלציה נמוכה. האינפלציה עתה מתקרבת לזו שבארה"ב, היתרון הפיסקאלי עדיין קיים, אם כי הוא נחלש לאור צפי לעלייה בגירעון, וגם העודף בחשבון השוטף עדיין עמנו גם אם במידה פחותה ביחס לשנים קודמות", כתבו כלכלני הפועלים.
צפי להאטה
עוד מציינים בבנק הפועלים כי האינדיקאטורים הכלכליים של החודשים האחרונים מצביעים על מגמה של התכווצות בתוצר. יצוא שירותי ההי-טק, שהיה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנה שעברה, רשם ירידה חדה של 5.7% בדצמבר, ביצוא הסחורות נמשכה מגמת הירידה גם בחודש ינואר, והפדיון בענפי המשק, אינדיקטור לצריכה הפרטית לא גדל (ריאלית) ברבעון האחרון של 2022. האינפלציה, הריבית ואי-הוודאות הפוליטית צפויים להעיב על הצמיחה, וכפי שזה נראה עתה, התוצר עבר למגמת התכווצות.
הממשלה אישרה את הצעת תקציב המדינה לשנים 2023-2024. גובה התקציב מגיע ל-484 ו-514 מיליארד שקל בהתאמה. מדובר בעלייה של כ-7% בתקציב לעומת אשתקד, שיעור לא גבוה בהינתן שהאינפלציה בשנה שחלפה עמדה על 5.3%. "המחצית הראשונה של השנה מתנהלת ללא תקציב מאושר וזה אמור לסייע לממשלה לעמוד בתקציב השנתי. הדרך לאישור התקציב בכנסת עוד ארוכה, ולא ברור מה יהיו המקורות למימון ההתחייבויות הקואליציוניות. על פי התכנון, הגירעון התקציבי אמור להגיע השנה ל-1% מהתמ"ג. אנו מעריכים שנראה השנה ירידה בהכנסות ממסים, וגם העמידה בצד ההוצאות היא מאתגרת נוכח הסכמי השכר וההתחייבויות לחברי הקואליציה. הגירעון צפוי להערכתנו להיות גבוה באופן ניכר מ-1% מהתוצר", כתבו בהפועלים.